מחקר חדש מה-Diabet Med קובע כי מטופלים חולי סוכרת סוג 2 הנמצאים בסיכון גבוה לאי ספיקת לב (HF) לאחר אירוע קורונרי חד (ACS) אשר היו חשופים לטיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה, MSD) , לא נמצאו בסיכון מוגבר לפתח אי ספיקת לב חדשה.
מטרת החוקרים הייתה לבחון אם מטופלים העושים שימוש בסיטאגליפטין בזמן ACS נמצאים בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב בהשוואה למטופלים דומים שלא היו חשופים לסיטאגליפטין.
לצורך כך החוקרים עשו שימוש במאגר מידע של תביעות בריאות בארה”ב שכלל חולי סוכרת עם הסטוריה של HF במהלך 3 השנים הקודמות לאישפוז בשל ACS לתקופה שבין 2004 ל-2010.
החוקרים עשו שימוש בתכנון מחקר משולב מבוקר מקרה שכלל מקרים של מטופלים שפיתחו אירוע HF לאחר פחות מ-30 יום לאחר אישפוז בשל ACS , כשלקבוצה זו הייתה קבוצת ביקורת מותאמת ע”י גיל ומין של 10 משתתפים על כל מטופל בקבוצת המקרה , ללא HF .
המטופלים שהיו חשופים לסיטאגליפטין במהלך 90 הימים שלפני האישפוז בשל ACS הושוו לקבוצת הביקורת תוך שימוש ברגרסיה לוגיסטית מותנית לאחר התאמות לנתונים קליניים ומעבדתיים, צריכת שירותי בריאות וציון נטייה.
החוקרים מדווחים כי בסה”כ אותרו 457 מקרים של HF חדשים לאחר אבחנת ACS אשר הושוו ל-4,570 מקרי ביקורת. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 55 ו-65% היו גברים.
בסה”כ , 11 מתוך 147 (7%) מהמטופלים שהיו חשופים לסיטאגליפטין פיתחו HF חדש, וזאת בהשוואה ל-446 מתוך 4,880 (9%) של המטופלים שלא היו חשופים לסיטאגליפטין. הסיכון היחסי היה 0.75 (בטווח 0.38-1.46, p=0.4, כלומר ללא מובהקות סטטיסטית) .
החוקרים מציינים עוד שחשיפה לסיטאגליפטין לפני ACS לא הייתה קשורה לסיכון מוגבר לתמותה או HF : שיעור של 7% מול 9% בקבוצת הביקורת (0.66, 0.34-1.28) .
החוקרים מסכמים כי במחקרם שכלל מטופלים בסיכון גבוה לאי ספיקת לב לאחר ACS , החשיפה לסיטאגליפטין לא הייתה קשורה עם התפתחות HF חדש.
Diabet Med.2016 May;33(5):621-30. doi: 10.1111/dme.12867
הערת המערכת: בהקשר זה יש לציין כי לאחרונה דיווחנו על כך שמחקר חדש מ-JAMA Cardiology הצביע על כך שסיטאגליפטין נמצאה כתרופה הבטוחה ביותר מבחינה קרדיווסקולרית בקבוצת מעכבי ה-DPP-4 שנבחנו באותו מחקר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!