מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, עולה כי ההשפעה המגנה של Pioglitazone (אקטוס) כנגד סוכרת ממשיכה עד שנה לאחר שחולים עם הפרעה בסבילות לגלוקוז הפסיקו את הטיפול התרופתי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את נתוני המעקב ממחקר ACT NOW, שכלל 293 חולים, כולל 138 חולים שנטלו פלסבו ו-152 חולים שנטלו Pioglitazone. במהלך שלוש שנות המחקר, הטיפול ב- Pioglitazone הביא להפחתת שיעורי הימצאות סוכרת מסוג 2 בהיקף של 72%, כאשר ב-48% מהחולים תועד מעבר לסבילות תקינה לגלוקוז.
במהלך המעקב, שארך חציון של 11.7 חודשים, 12.3% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו ו-11.2% מהמטופלים ב- Pioglitazone פיתחו סוכרת, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית. עם זאת, ההיארעות המצטברת של סוכרת מתחילת הטיפול במחקר ועד הפסקת הטיפול עמדה על 10.7% בקבוצת הטיפול ב- Pioglitazone, בהשוואה ל-22.3% בקבוצת הפלסבו. 23% מהמטופלים ב- Pioglitazone שמרו על סבילות גלוקוז תקינה לאחר תום הטיפול, זאת בהשוואה ל-13.8% מהמטופלים בפלסבו.
החוקרים מצאו עוד כי בחולים שפיתחו סוכרת לאחר הפסקת התרופה הפרשת אינסולין/עמידות לאינסולין הייתה נמוכה יותר.
החוקרים מאמינים כי הטיפול המוקדם בחולים עם קדם-סוכרת במינונים נמוכים של תרופות דוגמת Pioglitazone עדיף על פני המתנה עד שהחולה יידרש לטיפול באינסולין. יתרה מזאת, הם מציינים כי יש עדויות כי התרופה עשויה גם להפחית את הסיכון להתקפי לב, אירועים מוחיים ותמותה.
J Clin Endocrinol Metab 2016
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!