בחולים הנוטלים אספירין לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים אין סיכון מוגבר לדימומים במהלך הפרוצדורה, כך עולה מתוצאות מחקר ATACAS (Aspirin and Tranexamic Acid for Coronary Artery Surgery), שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים עם מחלת עורקים כלילית נוטלים אספירין במסגרת מניעה ראשונית או שניונית של אוטם שריר הלב, אירועים מוחיים ותמותה. הטיפול באספירין מעלה את הסיכון לדימום בחולים העוברים ניתוח, אך לא ברור אם יש להפסיק את הטיפול באספירין לפני ניתוח עורקים כליליים.
במסגרת המחקר הנוכחי חולקו באקראי חולים המיועדים לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, שהיו בסיכון לסיבוכים בתר-ניתוחיים, לטיפול באספירין או פלסבו ו-Tranexamic Acid או פלסבו. תוצאות המחקר להערכת הטיפול באספירין מוצגות כעת. החולים חולקו באקראי לטיפול באספירין במינון 100 מ”ג או פלסבו תואם, שניתנו לפני הניתוח.
התוצא העיקרי היה תוצא משולב של תמותה וסיבוכים תרומבוטיים (אוטם לא-פטאלי של שריר הלב, אירוע מוחי, תסחיף ריאתי, אי-ספיקת כליות או אוטם של המעי) בתוך 30 ימים לאחר הניתוח.
מבין 5,784 חולים מתאימים, המחקר כלל 2,100 חולים; 1,047 חולקו באקראי לטיפול באספירין ו-1,053 חולקו לפלסבו. אירוע תוצא עיקרי תועד ב-202 חולים בקבוצת ההתערבות (19.3%) וב-215 חולים בקבוצת הביקורת (20.4%) (סיכון יחסי של 0.94, p=0.55).
דימום מג’ורי שהוביל לניתוח חוזר תועד ב-1.8% מהחולים שטופלו באספירין וב-2.1% מאלו שנטלו פלסבו (P=0.75). יעורי טמפונדה לבבית עמדו על 1.1% ו-0.4% בהתאמה (p=0.08).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים העוברים ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, מתן אספירין לפני ניתוח אינו מפחית את הסיכון לתמותה או סיבוכים תרומבוטיים ואינו מלווה בסיכון מוגבר לדימומים, בהשוואה לפלסבו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!