נטילת נוגדי דכאון במהלך ההריון והסיכון למומי לב בילדים (Journal of Clinical Psychiatry )

נשים הנוטלות נוגדי דיכאון במהלך ההריון לא נמצאות בסיכון גבוה יותר ללדת ילדים עם מומי לב מולדים. עם זאת, בנשים הסובלות מגורמי סיכון הנקשרים לעתים קרובות לשימוש בנוגדי דכאון, כמו סוכרת, שימוש באלכוהול וסמים או השמנת יתר, יש סיכון מוגבר למומי לב בצאצאיהן.

על פי המחקר, נשים הנוטלות נוגדי דכאון מסוגSSRIs  (selective serotonin reuptake inhibitors) או מסוגnon-SSRI  במהלך ההריון לא נמצאו בסיכון גדול יותר ללדת ילדים עם מומי לב מאשר נשים שלא נטלו את התרופה. הממצאים האלה עומדים גם לאחר התאמה למצב סוציודמוגרפי, לאופי החיים או לנטילה של תרופות פסיכותרפיות אחרות. לדברי החוקרים, מחקרים מצאו בעבר ממצאים מבלבלים לגבי הקשר בין מומי לב בילדים לנטילת תרופות נוגדות דכאון במהלך ההריון, וזאת מפני שבמחקרים העוסקים בתחום נוטים החוקרים שלא לבחון מספר גורמי סיכון חשובים שעשויים להיות קשורים לנטילה של תרופות נגד דכאון או לדכאון עצמו, וחסרים בם מידע רלוונטי כמו נוכחות של סוכרת, צריכת אלכוהול, השמנה או שימוש בסמים אסורים.

במחקר הנוכחי החוקרים ניתחו מידע ממאגר המידע של רפואה ראשוניתHealth Improvement Network, בממלכה המאוחדת(UK). השתתפו בו למעלה מ-5000 נשים שקיבלו טיפול ב-SSRIsטרם הריונן, כ-2770 שקיבלו את התרופות במהלך ההריון וקרוב ל-1000 שקיבלו טיפול נוגד דכאון שהוא לא-SSRIsבמהלך ההריון. כל אלו הושוו ליותר מ-200 אלף נשים שלא טופלו בשום סוג של נוגד דכאון, לא לפני ולא במהלך הריונן. בכל הקבוצות יחד פחות מאחוז מהילדים נולדו עם מום לב או אובחנו עם כזה בחמש השנים הראשונות לחייהם. לא נראו הבדלים מובהקים בשיעורי המומים המולדים בין קבוצות הנשים (אלו שקיבלו ואלו שלא נטלו נוגדי דכאון במהלך ההריון), ונתונים אלה נותרו דומים כאמור גם לאחר ההתאמות שערכו החוקרים. עם זאת, גורמי סיכון אחרים שכן נקשרו בהופעה של מומי לב מולדים היו סוכרת, גיל מבוגר, שימוש לא מבוקר באלכוהול אוBMIהגבוה מ-30. השיעור של גורמי סיכון אלה היה גבוה יותר בנשים שנטלו נוגדי דכאון (SSRIאו  טיפול אחר), לפני ובמהלך ההריון, בהשוואה לנשים שלא נטלו את התרופה. כשליש מהנשים להן נרשמה תרופה נוגדת דכאון היו מעשנות, בהשוואה לפחות מ-20 אחוז מהנשים שלא טופלו, וביניהן סבלו מהשמנה כשמונה לעשרה אחוזים  מהנשים שנטלו נוגדי דכאון לעומת 4.9% בקבוצה ללא הטיפול. כמו כן, יותר נשים מקבוצות הטיפול סבלו מסוכרת או היו בעלות היסטוריה של שימוש בסמים אסורים או בעיות התמכרות לאלכוהול.

 ממצא מעניין נוסף שעולה מן המחקר הוא שבנשים שנטלו נוגדי דכאון שהםnon-SSRIהיה אחוז גבוה יותר, למעשה פי 2, של לידות לפני שבוע 37 להריון לעומת נשים שלא נטלו נוגדי דכאון (15% לעומת 7.5%, בהתאמה). בנשים בקבוצת ה-SSRIאחוז הלידות שלפני שבוע 37 היה בטווח של 8-10%. החוקרים כותבים כי גם הדכאון עצמו במהלך הריון מהווה גורם סיכון שעלול להשפיע על האם והעובר,  ולכן מציעים לרשום נוגדי דכאון במהלך ההריון תוך הפעלת שיקול דעת פר מקרה וכך גם לפעול בנוגע להפסקת טיפול בנוגדי דכאון במהלך ההריון.

J Clin Psychiatry. 2016;77:e36e42.Abstract

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה