במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים על ממצאי סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מהם עולה כי טיפול ב- Paroxetine (סרוקסט) במהלך הטרימסטר הראשון להיריון מלווה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים ומומים לבביים. העליה בסיכון אינה תלויה בשיטת או אוכלוסיית המחקר.
מטרת המחקר הייתה להשלים מטה-אנליזה עדכנית בנושא הסיכון למומים לבביים על-רקע חשיפה במהלך ההיריון ל- Paroxetine, תוך התייחסות להתוויה, מבנה המחקר וקבוצת הייחוס. לשם כך ערכו החוקרים סקירה שיטתית של המחקרים שפורסמו בין 1966 ועד נובמבר 2015 ודיווחו על מומים מג’וריים עם חשיפה במהלך הטרימסטר הראשון ל-Paroxetine.
הסקירה כללה 23 מחקרים ומניתוח הנתונים עולה כי בהשוואה לאלו שלא נחשפו ל-Paroxetine, חשיפה במהלך הטרימסטר הראשון לתרופה לוותה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים באופן כללי (יחס סיכויים של 1.23, 15 מחקרים); מומים לבביים מג’וריים (יחס סיכויים מתוקן של 1.28), בפרט Bulbus Cordis ומומי סגירת המחיצה (יחס סיכויים של 1.42, 8 מחקרים), Atrial Septal Defect (יחס סיכויים של 2.38, 4 מחקרים) ופגם במוצא חדר ימין (יחס סיכויים של 2.29, 4 מחקרים). למרות שההערכות השתנו בתלות בקבוצת ההשוואה, מבנה המחקר ותקופת זיהוי המומים, החוקרים זיהו מגמה של סיכון מוגבר.
לסיכום, הטיפול ב-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון מלווה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים ומומים לבביים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!