במטופלים עם חשד למחלת לב כלילית (CAD) אך ללא גורמי סיכון הניתנים לתיקון כמו יתר לחץ דם (יל”ד), סוכרת, היפרכולסטרולמיה , או עישון בהווה – אלה שזוהו עם CAD באמצעות CT אנגיוגרפיה כלילית (CCTA) , היו בסיכון מוגבר לאירועים קרדיאליים מג’וריים (MACE) או מוות בתוך 5 שנים – כך עולה מאנליזה חדשה שהוצגה בכנס השנתי של Society of Cardiovascular Computed Tomography (SCCT) .

התוצאות המבוססות על הרשם המוכר בשם CONFIRM (ר”ת של Coronary CT Angiography Evaluation for Clinical Outcomes International Multicenter ) מהוות את המחקר הפרוספקטיבי הגדול הראשון אשר קושר בין אבחנת CAD באמצעות CCTA באנשים ללא גורמי סיכון הניתנים לתיקון לסיכון מוגבר לתמותה לאורך זמן (מעל 5 שנים).

החוקרים מסבירים כי המשתתפים עברו CCTA בשל תלונות על כאבי חזה או חשד ל-CAD בשל סיפור משפחתי.  מדובר במטופלים שקשה לאבחן בשל החוסר בגורמי הסיכון המוכרים, מסבירים החוקרים ומוסיפים שהסיכוי לאיבחון CAD בשיטה לא פולשנית אחרת כמו אקו במאמץ או מיפוי  הוא קטן. לדעתם, ל-CT בקבוצה זו יש ערך אבחנתי רב.

באנליזה קודמת של ה-CONFIRM החוקרים הראו ש-CCTA עשוי לזהות מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה ל-MACE באלה עם חשד ל-CAD . המחקר הנוכחי מהווה הרחבה והארכת טווח המעקב. 

החוקרים זיהו 1,883 מטופלים ברשם ה-CONFIRM עם חשד ל-CAD , ללא CAD קודם, וללא גורמי הסיכון הקלסיים.  מטופלים אלה עברו CCTA וסווגו ל-3 קבוצות : א. ללא CAD (כלומר היצרות 0%)  , ב. CAD  לא חסימתי (1%-49% היצרות) , או ג. CAD חסימתי (מעל 50% היצרות) .

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.6 שנים, 7.7% מהמטופלים נפטרו ו-11.8^ סבלו מאירוע MACE (מוות, MI לא פטאלי, תעוקה לא יציבה, או צורך ברהוסקולריזציה של עורק מטרה מעבר ל-90 יום)

החוקרים מדגישים שמטופלים ללא אבחנת CAD ע”פ ה-CCTA היו עם סיכון נמוך לתמותה (0.69% לשנה, בטווח בין 0.5-0.9%).  בהשוואה למטופלים ללא אבחנה של CAD באמצעות ה-CCTA , הסיכון לתמותה במהלך תקופת המעקב היה גבוה יותר באופן מובהק באלה עם יותר מהיצרות אחת לא חסימתית של CAD (סיכון יחסי 1.73 , בטווח 1.07-2.79) , וכן גם באלה עם היצרות חסימתית (אחת או שתיים) (סיכון יחסי 1.7 , בטווח 1.08-2.71) , והסיכון היה גבוה עוד יותר במטופלים עם 3 היצרויות חסימתיות או היצרות בעורק הראשי השמאלי (סיכון יחסי של 2.87, בטווח 1.57-2.73) , וזאת לאחר התאמות לגיל ומין.  

השכיחות של MACE עלתה מ-5.6% במטופלים ללא CAD ל-13.2% במטופחים עם אבחנה של CAD לא חסימתי ול-36.3% במטופלים עם CAD חסימתי, מגמת ההבדלים הייתה מובהקת סטטיסטית.

מטופלים עם CAD חסימתי היו בסיכון של פי 3 ל-MACE מאשר אלה ללא CAD חסימתי (סיכון של פי 6.63 לעומת פי 2.2 בהשוואה לאנשים ללא CAD , לאחר התאמות לגיל מין והסטוריה משפחתית, ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית).

החוקרים מציינים שמגבלות המחקר כוללות חסר במידע על הטיפול במטופלים, סיבת המוות ומאפייני הפלאק הטרשתי. למרות זאת, המחקר מראה כי מבין המטופלים ללא גורמי סיכון ניתנים לתיקון ל-CAD , אבחנה של CAD חסימתי הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר לתמותה מכל סיבה לאורך 5 שנות מעקב. כמו כן הם מדגישים כי גם מחלה לא חסימתית הייתה קשורה לסיכון מוגבר לתמותה.

בדיון שהתפתח ציינו החוקרים שהיו ממליצים להתחיל בטיפול מונע, לפחות בסטטינים, במטופלים שאובחנו עם CAD ושהם ללא גורמי סיכון קלסיים ידועים.

Society of Cardiovascular Computed Tomography (SCCT) 2015 Annual Scientific Meeting; July 17, 2014; Las Vegas, NV. Abstract 95.

לדיווח מדסקייפ

הערת המערכת: בהקשר זה נמליץ לכם לעיין בראיון הוידאו שקיימנו לאחרונה עם פרופ’ שלומי מטצקי, מנהל טיפול נמרץ לב בשיבא תל השומר , בה הציג את הגישה , הרציונל, והתוצאות של ביצוע אבחון סלקטיבי מהיר למטופלים המגיעים למיון עם כאבי חזה, הכולל גם את השימוש בהדמיות לרבות CCTA.