קרדיולוגיה

הטיפול ב-prasugrel (אפיאנט) , אך לא ב-ticagrelor ( ברילינטה) קשור לירידה בתמותת 30 יום לאחר PCI במטופלים עם STEMI (מתוך Int J Cardiol)

דר’ עמית עקירוב

מחקר חדש מה-Int J Cardiol מדווח כי prasugrel (אפיאנט , אלי-לילי) אך לא ticagrelor ( ברילינטה, אסטרה) קשור ליתרון בהישרות בהשוואה לקלופידוגרל בחודש הראשון לאחר ביצוע התערבות מלעורית כלילית ( PCI ) במטופלים שעברו אוטם עם עליית מקטע ST (ובקיצור STEMI) .

ברקע מסבירים החוקרים כי STEMI נחשב לאירוע עם התמותה המוקדמת הגבוהה ביותר מבין המטופלים העוברים אירוע קורונרי חד . על אף הטיעונים הרבים לפיהם קיימים יתרונות קליניים ועדיפות על פני קלופידוגרל של נוגדי הטסיות החדשים, לא בוצע עד כה מחקר קליני אקראי שביצע השוואה ישירה בין נוגדי הטסיות החדשים ב-STEMI . מעבר לכך , מכיוון שמרבית האישורים הרגולטוריים של התרופות מבוססים על מחקר אקראי ומבוקר אחד, כמעט ולא ניתן למצוא מטה אנליזות המתבצעות על תרופות אלה הכוללות השוואה של שיעורי תמותה. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לנתח את שיעורי התמותה ל-30 יום במטופלי  STEMI אשר עברו PCI וטופלו עם תרופות אנטיתרומבוטיות בהשוואה לקלופידוגרל כבסיס להתייחסות.

בסה”כ החוקרים ריכזו מידע מ-10 מחקרים קליניים אקראיים ומחקר רטרוספקטיבי אחד שבו נכללו ביחד 26658 מטופלי STEMI . נעשה שימוש במודל בעל אפקט רנדומלי עם שקלול ע”פ Mantel-Heanszel לצורך ריכוז הנתונים לתוך המטה-אנליזה.

הטיפול עם קלופידוגרל היה קשור עם תמותת STEMI בתוך 30 יום של 2.76% , שיעור דומה לזה שנמצא גם בטיקגרלור (2.6% , עם סיכון יחסי 0.9395 בטווח 0.76-1.17, p=0.58) , ולזה של bivalirudin (אנגיומקס, מדיסון) (2.8% , סיכון יחסי 1.02, בטווח 0.82-1.27, p=0.86 ) . הסיכון היה גבוה מעט יותר במטופלים שקיבלו הפרין (3.0%, סיכון יחסי 1.08 , בטווח 0.86-1.35, p=0.52 ). (כלומר שיעורי תמותה ללא הבדלים מובהקים סטטיסטית לאלה של קלופידוגרל). החוקרים מדווחים כי הייתה נטייה לתמותה נמוכה יותר לאחר מתן  tirofiban (שיעור של 2.1% , סיכון יחסי 0.77 , בטווח 0.52-1.13, p=0.20) ומתן cangrelor (שיעור תמותה של 1.7% , סיכון יחסי 0.59 , בטווח 0.29-1.2, p=0.19 ) למרות שגודל המדגם לשתי תרופות אלה היה קטן במיוחד.

הטיפול היחיד אשר הצביע על יתרון הישרדותי מובהק ל-30 יום במטופלי STEMI היה פרסוגרל עם שיעורי תמותה של 1.75% , סיכון יחסי 0.63, ברווח 0.46-0.86, p=0.03) .

החוקרים מסכמים כי מבין הטיפולים האנטיתרומבוטיים, פרסוגרל, אך לא טיקגרלור, הראה ירידה מובהקת בתמותה לאורך 30 יום בהשוואה לקלופידוגרל בקרב מטופלים עם STEMI העוברים PCI , מה שמביא לדעתם לכך שיש הצדקה לבחור בפרוסגרל בקבוצת מטופלים זו הנמצאת בסיכון גבוה.  

Int J Cardiol.2015 May 12;195:104-110

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה