ע”פ מחקר חדש מה-Diabetes Ther הוספת sitagliptin (ג’נוביה, MSD) לטיפול באינסולין glargine (לנטוס, סאנופי) לפני ביצוע אינטנסיפיקציה של הטיפול באינסולין מפחיתה את המינונים הנדרשים של אינסולין תוך שהיא מתבטאת באיזון גליקמי עדיף עם פחות אירועי היפוגליקמיה, בהשוואה לאינטנסיפיקציה של הטיפול באינסולין בלבד.
מטרת המחקר הייתה להעריך את האפקט של סיטגליפטין כתוספת לאינסולין בסוכרתיים סוג 2 שאינם משיגים איזון גליקמי תחת אינסולין בלבד , ונדרשים להעלות מינוני אינסולין בכדי להשיג יעד תקין של רמות סוכר בצום.
המחקר היה רב מרכזי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלציבו לאורך 24 שבועות שבהם ניתן טיפול חד יומי בסיטגליפטין 100 מ”ג או פלציבו, ואשר לווה בטיטרציה של אינסולין גלרג’ין, במטרה להשיג רמות סוכר בצום של בין 100 -72 מ”ג/ד”ל. .
השתתפו במחקר 660 מטופלים עם סוכרת סוג 2 שלא השיגו איזון גליקמי תחת טיפול באינסולין, עם או ללא מטפורמין (במינון של מעל 1500 מ”ג ליום), או סולפניל אוריאה למשך של יותר מ-10 שבועות. מטופלים יכלו להשאר עם הטיפול במטפורמין אך לא עם הסולפניל אוריאה לאחר הרנדומיזציה.
החוקרים מדווחים כי העליה במינוני האינסולין היומיים בהשוואה למצב בתחילת המחקר הייתה קטנה יותר בקרב מטופלי הסיטגליפטין בהשוואה למטופלי הפלציבו. ההבדל בין הקבוצות היה של 4.7- יח’ (בטווח 8.3- ל-1.2- , p = 0.009) .
המטופלים בקבוצת הסיטגליפטין היו עם רמות HbA1c נמוכות יותר של 0.4%- באופן מובהק סטטיסטי ( p < 0.001) לאחר 24 שבועות. יותר מטופלים בקבוצת הסיטגליפטין ( 17.3%, באופו מובהק סטטיסטי) השיגו רמת HbA1c של מתחת ל-7% בהשוואה לקבוצת הפלציבו.
כמו כן, פחות מטופלים (15.5% , באופן מובהק סטטיסטי) בקבוצת הסיטגליפטין חוו היפוגליקמיות .
החוקרים מסכמים כי הוספת סיטגליפטין לפני ביצוע אינטנסיפיקציה של הטיפול באינסולין בזאלי גלרג’ין מפחיתה את מינוני האינסולין הנדרשים תוך כדי עדיפות מבחינת האיזון הגליקמי ועם פחות אירועי היפוגליקמיה, בהשוואה לאינטנסיפיקציה של הטיפול באינסולין בלבד.
Diabetes Ther.2015 Mar 28
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!