ממחקר רטרוספקטיבי חדש בחולים עם סוכרת מסוג 2, הנוטלים טיפול במטפורמין וסולפוניל-אוריאה עם טיפול חדש במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase 4) או אינסולין כטיפול קו-שלישי עולה כי תוספת אינסולין לוותה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה למעכבי DPP-4. ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס ה-Diabetes UK Professional Conference. בהעדר הסכמה בנוגע לטיפול קו-שלישי, ממצאי המחקר מדגישים את סוגיית בטיחות תוספת טיפול באינסולין כאפשרות במצבים אלו.
מדגם המחקר כלל 5,238 חולים, כולם תחת טיפול בסולפוניל-אוריאה כטיפול קו-שני עם מטפורמין, אך ללא איזון ערכי הסוכר בדם, שהחלו טיפול במעכבי DPP-4 או אינסולין בין יוני 2007 ועד מאי 2013. 3,654 חולים החלו בטיפול קו-שלישי במעכב DPP-4 ו-1,584 חולים החלו בטיפול באינסולין. החוקרים לא כללו במחקר חולים שנטלו תרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם, כמו גם חולים עם היסטוריה של אירועים קרדיווסקולאריים.
החולים היו במעקב עד לאבחנה של התוצא העיקרי אוטם לא-פטאלי של שריר הלב, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה מכל-סיבה או החלפת הטיפול לאיזון רמות הסוכר או תוספת אחרת, במשך עד חמש שנים.
באשר לתוצא המשולב של אוטם לא-פטאלי של שריר הלב, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה מכל-סיבה, תועדו 231 אירועים בקרב אלו שטופלו באינסולין, בהשוואה ל-171 באלו שטופלו במעכבי DPP-4, עם יחס סיכון מתוקן של 2.6 עם אינסולין.
במהלך המחקר תועדו 95 אירועים קרדיווסוקלאריים באלו שטופלו באינסולין, בהשוואה ל-94 במטופלים במעכבי DPP-4, עם יחס סיכון מתוקן של 2.0 בקרב מטופלים באינסולין.
עוד תועדו 124 מקרי תמותה מכל-סיבה בקרב מטופלים באינסולין, בהשוואה ל-64 במטופלים במעכבי DPP-4, עם יחס סיכון מתוקן של 3.7.
בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, המטופלים במטפורמין וסולפוניל-אוריאה, תוספת אינסולין לוותה בעליה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לתוספת מעכבי DPP-4. החוקרים קוראים להשלים מחקריפ נוספים בנושא להערכת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה עם תוספת אינסולין בהשוואה לתרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם.
Diabetes UK Professional Conference
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!