במאמר שפורסם בכתב העת Emergency Medicine Journal מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, מהם עולה כי במסגרת המאמלצים להפחתת העיכוב עד למתן טיפול תרומבוליטי בחולים עם אירוע מוחי, גישה המבוססת על העברה ישירה של חולים עם חשד לאירוע מוחי לבדיקת CT ע”י פרמדיקים הובילה לצמצום העיכוב עד טיפול תרומבוליטי.
פרויקט Stroke 90 נועד להפחית את העיכוב עד טיפול תרומבוליטי בחולים לאחר אירוע מוחי וכלל שבעה בתי חולים ושני שירותי אמבולנסים באזורים שונים. ההתערבויות כללו העברה ישירה של החולים ע”י פרמדיקים לבדיקת CT. לציין כי במהלך אותה תקופה היה חורף עמוס מאוד בחדרי המיון.
החוקרים אספו את הנתונים משתי קבוצות בכל שבעת בתי החולים: לפני ההתערבות (136 חולים) ולאחר ההתערבות (215 חולים) לאחר טיפולי תרומבוליזה בין אוגוסט 2012 ועד ינואר 2013.
זמני ההעברה ע”י אמבולנסים עמדו על 56.8 דקות לפני ההתערבות לעומת 57.5 דקות לאחר ההתערבות (P=0.78). 11.7% מהחולים לפני התערבות קיבלו טיפול תרומבוליטי בתוך 90 דקות מהקריאה לעזרה, זאת בהשוואה ל-23.7% מהחולים לאחר ההתערבות (p=0.0135). 44% מהחולים לאחר התערבות נכנסו למסלול העברה ישירה ע”י פרמדיקים לבדיקת CT, עם קיצור הזמן הממוצע מהדלת עד לבדיקת CT ל-17 דקות וירידה של 19 דקות בזמן דלת-עד-מחט (p<00.0001). משך הזמן הנדרש בין ביצוע בדיקת ה-CT ועד למחט עמד על 43.8 דקות לפני ההתערבות ועל 42.1 דקות לאחר ההתערבות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גישת העברה ישירה של חולים עם אירוע מוחי לבדיקת CT ע”י פרמדיקים הביאה להפחתת העיכוב במתן טיפול תרומבוליטי ומומלצת באופן שגרתי. לא חל שיפור בזמנים הנדרשים מהדלת ומבדיקת CT עד למחט בעקבות ההתערבות ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
Emerg Med J. 2015;32(2):100-104
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!