מדידות ריכוז טרופונין ו-BNP (Brain-Type Natriuretic Peptide) מסייעות בניבוי התגובה של חולים לטיפול ב-CRT (Cardiac Resynchronization Therapy) לאחר 12 חודשים, כך עולה מנתוני מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שפורסמו בכתב העת Pacing and Clinical Electrophysiology.
מדגם המחקר כלל 267 חולים מ-32 מרכזים רפואיים, שסווגו לפני השתלת קוצב לב דו-חדרי עם דפיברילטור (CRT-D) לשלוש קבוצות סיכון על-בסיס רמות מדידות של טרופונין (0.01 ומעלה) וריכוז BNP מוגבר (מעל 440 פיקוגרם למ”ל).
חולים הוגדרו כבעלי סיכון גבוה בנוכחות רמות טרופונין מדידות וריכוז BNP מוגבר; סיכון בינוני הוגדר בנוכחות אחד מהם וסיכון נמוך נקבע בנוכחות רמות לא-מדידות של טרופונין ורמות BNP נמוכות.
במהלך שנת המעקב הראשונה תועדו 13 מקרי תמותה ו-25 אשפוזים ראשונים בשל אי-ספיקת לב ב-19 חולים. בחולים בקטגוריות סיכון גבוה ובינוני שיעורי ההישרדות היו נמוכים משמעותית לאחר שנה אחת, בהשוואה לאלו שסווגו בקטגוריית סיכון נמוך.
מניתוח רב-משתנים שלקח בחשבון את קבוצת הסיכון, מדד NYHA, מקטע פליטה ומרווח QRS, קבוצת הסיכון אליה סווגו החולים ניבאה את התמותה או אשפוז בשל אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 7.34 בקטגורית הסיכון הגבוה בהשוואה לקטגוריית סיכון נמוך ו-2.50 בקטגוריית סיכון בינוני לעומת קטגוריית סיכון נמוך).
החוקרים לא מצאו קשר בין קבוצת הסיכון ובין התגובה לטיפול ב-CRT או הסיכוי למכת חשמל. להערכתם, סמנים אלו מהווים מדד פרוגנוסטי נוסף לתועלת של התקני CRT-D ומעקב אחר סמנים אלו עשויים לסייע בהערכת תפקוד הלב לאורך זמן.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!