קרדיולוגיה

הפחתת לחץ דם בחולים עם סוכרת מסוג 2 מביאה להפחתת שיעורי תמותה וסיבוכים קרדיווסקולאריים (JAMA)

בחולים עם סוכרת מסוג 2 בהם חלה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי נרשמה ירידה משמעותית בסיכון לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים, בעיקר אירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים ממטה האנליזה הגדולה ביותר להערכת הקשר הנ”ל, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת JAMA.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפחתת לחץ דם משמשת באופן נרחב להפחתת הסיכון למחלות כלי דם בחולי סוכרת. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הקשר בין טיפול להפחתת לחץ הדם ובין מחלות כלי דם בחולים עם סוכרת מסוג 2.

לצורך הסקירה הם ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE אחר מחקרים אקראיים ומבוקרים גדולים להערכת טיפול להפחתת לחץ דם שכללו חולי סוכרת ופורסמו בתקופה שבין ינואר 1966 ועד אוקטובר 2014.

שני חוקרים אספו באופן בלתי-תלוי את מאפייני המחקרים והתוצאות. ההערכות סווגו לפי לחץ הדם בתחילת הדרך ולחץ הדם תחת טיפול. התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה, שיעור אירועים קרדיווסקולאריים, אירועי מחלת לב כלילית, אירועים מוחיים, אי-ספיקת לב, רטינופתיה, אלבומינוריה חדשה או במגמת החמרה ואי-ספיקת כליות.

מהחיפוש עלה כי 40 מחקרים היו בסיכון נמוך להטיה (100,354 משתתפים) ואלו נכללו בסקירה. מהתוצאות עולה כי עבור כל ירידה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי נרשמה ירידה משמעותית בסיכון לתמותה (סיכון יחסי של 0.87), עם ירידה אבסולוטית בסיכון לאירועים ל-1,000 שנות-מטופל (3.16), אירועים קרדיווסקולאריים (סיכון יחסי של 0.89, ירידה אבסולוטית בסיכון של 3.90), מחלת לב כלילית (סיכון יחסי של 0.88, ירידה אבסולוטית בסיכון של 1.81), אירועים מוחיים (סיכון יחסי של 0.73, ירידה אבסולוטית בסיכון של 4.06), אלבומינוריה (סיכון יחסי של 0.83, ירידה אבסולוטית בסיכון של 9.33) ורטינופתיה (סיכון יחסי 0.87, ירידה אבסולוטית בסיכון של 2.23).

כאשר החוקרים סיווגו את המחקרים לפי לחץ דם סיסטולי ממוצע של מעל או מתחת ל-140 מ”מ כספית, הסיכו היחסי לתוצאים פרט לאירוע מוחי, רטינופתיה ואי-ספיקת כליות, היה נמוך יותר במחקרים עם לחץ דם סיסטולי בסיסי גבוה יותר (p<0.1). הקשר בין טיפול להפחתת לחץ הדם ובין התוצאים לא היה מובהק סטטיסטית, ללא תלות במשפחת התרופות, למעט באשר לאירועים מוחיים ואי-ספיקת לב. ההערכות היו דומות כאשר החוקרים כללו בסקירה את כל המחקרים, ללא תלות בסיכון להטייה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, טיפול להפחתת לחץ הדם לווה בשיפור שיעורי התמותה ותוצאים קליניים אחרים, עם סיכון יחסי נמוך יותר באלו עם לחץ דם בסיסי של 140 מ”מ כספית ומעלה. ממצאים אלו תומכים בטיפול תרופתי להפחתת לחץ הדם בחולים אלו.

JAMA. 2015;313:603-615

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה