במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול ב-Amiodarone (פרוקור) בשילוב עם Warfarin (קומדין) לווה בעליה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים, עם הפחתת משך הזמן בטווח תרפויטי. מנגד, שילוב Amiodarone עם Apixaban (אליקוויס) לווה בהפחתת שיעור האירועים המוחיים והתסחיפים הסיסטמיים, שיעורי התמותה ודימומים מג’וריים, בהשוואה לחולים שטופלו ב-Warfarin עם Amiodarone או בחולים שלא טופלו ב-Amiodarone.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרוקור הינה תרופה יעילה למניעת פרפור פרוזדורים, אך מפריעה למטבוליזם של קומדין. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הקשר בין הטיפול התרופתי במחקר ARISTOTLE (Apixaban for Reduction in Stroke and Other Thromboembolic Events in Atrial Fibrillation) ובין אירועים תרומבוטיים מג’וריים ואירועי דמם.
החוקרים ערכו השוואה של המאפיינים של חולים שקיבלו טיפול בפרוקור בעת ההקצאה האקראית ובין חולים שלא טופלו בפרוקור. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת האינטראקציה בין ההקצאה האקראית לטיפול תרופתי ופרוקור.
במחקר ARISTOTLE, 2,051 חולים (11.4%) טופלו בפרוקור בעת ההקצאה האקראית. בחולים שטופלו בקומדין ופרוקור משך הזמן בטווח התרפויטי היה קצר יותר, בהשוואה לחולים שלא טופלו בפרוקור (56.5% לעומת 63.0%, p<0.0001). בקרב מטופלים בפרוקור תועדה שכיחות גבוהה יותר של אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים (1.58% לשנה לעומת 1.19% לשנה, יחס סיכון מתוקן של 1.47, P=0.0322). שיעורי התמותה הכוללים ושיעור הדימומים המג’וריים היו גבוהים יותר, אך ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין מטופלים בפרוקור ואלו שלא קיבלו את הטיפול האנטי-אריתמי.
בהשוואת Apixaban עם קומדין, בחולים שטופלו בפרוקור תועד שיעור אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים של 1.24% לשנה, בהשוואה לשיעור של 1.85% לשנה (יחס סיכון של 0.68), שיעורי תמותה של 4.15% לשנה לעומת 5.65% לשנה (יחס סיכון של 0.74) ושיעור דימומים מג’וריים של 1.86% לשנה לעומת 3.06% לשנה (יחס סיכון של 0.61).
בחולים שלא טופלו בפרוקור, שיעור האירועים המוחיים ותסחיפים סיסטמיים עמד על 1.29% לשנה לעומת 1.57% לשנה (יחס סיכון של 0.82), שיעורי התמותה עמדו על 3.43% לשנה לעומת 3.68% לשנה (יחס סיכון של 0.93) ושיעור הדימומים המג’וריים עמד על 2.18% לשנה לעומת 3.03% לשנה (יחס סיכון של 0.72).
מממצאים אלו עולה כי Apixaban הינה אפשרות טיפול טובה למניעת אירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים, הפחתת שיעורי תמותה והפחתת דימומים מג’וריים, בין אם החולה נוטל טיפול בפרוקור ובין אם לאו.
Journal of the American College of Cardiology Vol. 64, No. 15, 2014
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!