במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר בו בוצעה השוואה בין שילוב Apixaban (אליקוויס, פייזר) עם אספירין לעומת שילוב Warfarin (קומדין, תרו) עם אספירין, ממנו עולה כי היתרון של –Apixaban במניעת אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים ודימומים מג’וריים, בהשוואה ל-Warfarin נשמר, בין אם ניתן בשילוב עם אספירין ובין אם לאו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול נוגד-קרישה פומי מומלץ למניעת אירועים תרומבואמבוליים בחולים עם פרפור פרוזדורים בסיכון לאירועים מוחיים. טיפול נוגד-קרישה פומי יעיל יותר במניעת אירועים מוחיים בהשוואה לטיפול בנוגדי-טסיות עם אספירין בלבד, או אספירין עם קלופידוגרל. עם זאת, בחולים עם פרפור פרוזדורים קיימת שכיחות גבוהה של מחלת עורקים כלילית או התוויות אחרות לאספירין. מחקרים אקראיים ומחקרים תצפיתיים הדגימו שיעור דימומים גבוה יותר עם טיפול משולב באספירין עם אנטגוניסטים לוויטמין K. מחקרים קליניים להשוואת נוגדי-קרישה פומיים חדשים עם פלסבו בחולים זמן קצר לאחר תסמונת כלילית חדה שנטלו נוגדי-טסיות הדגימו עליה משמעותית בדימומים וירידה לא-עקבית באירועים איסכמיים.

במחקר ARISTOTLE, בחולים עם פרפור פרוזדורים בסיכון לאירוע מוחי, Apixaban היה עדיף על Warfarin במניעת אירועים מוחיים, עם שיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים.

כעת ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של טיפול משולב באספירין על היעילות והבטיחות של Apixaban בהשוואה ל-Warfarin בחולים עם פרפור פרוזדורים  שהשתתפו במחקר ה ARISTOTLE.

במחקר ARISTOTLE נכללו 18,201 חולים, שחולקו באקראי לטיפול ב-Apixaban במינון 5 מ”ג, פעמיים ביום, או Warfarin. טיפול נוסף באספירין ניתן בהתאם לשיקול הדעת של הרופא המטפל. בניתוח הנתונים הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים בהתאם לטיפול באספירין.

התוצאות שנבחנו כללו אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים, אירועים מוחיים איסכמיים, אוטם שריר הלב, תמותה, דימום מג’ורי, אירוע מוחי המורגי, דימום מג’ורי או דימום לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית, ודימום מכל סוג.

ביום הראשון, 4,434 חולים נטלו אספירין (24%). ללא תלות בטיפול נלווה באספירין, מתן Apixaban הביא להפחתת אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים (עם אספירין: 1.12% אירועים עם Apixaban לעומת 1.91% עם Warfarin, יחס סיכון של 0.58; טיפול ללא-אספירין: 1.11% עם Apixaban לעומת 1.32% עם Warfarin, יחס סיכון של 0.84, p interaction=0.10), עם שיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים בהשוואה ל-Warfarin (עם אספירין: 3.10% עם Apixaban לעומת 3.92% עם Warfarin, יחס סיכון של 0.77; טיפול ללא-אספירין: 1.82% עם Apixaban לעומת 2.78% עם Warfarin, יחס סיכון של 0.65, p interaction=0.29). תוצאות דומות תוארו בתתי-קבוצות של חולים עם מחלה עורקית וללא מחלה עורקית.

לסיכום, במחקר ARISTOTLE, טיפול משולב בנוגדי-קרישה עם אספירין ניתן ל-20-25% מהחולים עם פרפור פרוזדורים ולווה בסיכון מוגבר לדימומים. מהנתונים הנוכחיים עולה כי  היתרון של Apixaban, בהשוואה ל-Warfarin, בהורדת אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים,נשמר ללא תלות בטיפול משולב עם אספירין. נראה גם שאפקט הבטיחות של ירידה בדימום מג’ורי וירידה במקרי המוות מכל סיבה שהיא נשמר בחולים שנטלו אפיקסבן לעומת חולים שנתלו וורפרין ללא תלות בטיפול משולב עם אספירין.

במידה וקיימת התוויה ברורה לשילוב אספירין עם נוגד-קרישה פומי, אזי Apixaban הינה אפשרות בטוחה יותר מ-Warfarin בחולים עם פרפור פרוזדורים.

European Heart Journal eurheartj/eht445224-232