ההשפעה של פקטור XI וטיפול מתאים על הסיכון לקרישיות-יתר ורידית (New Engl J Med)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, מדווחים חוקרים כי פקטור XI תורם להתפתחות אירועים תרומבואמבוליים ורידיים, כאשר הפחתת רמות גורם הקרישה בחולים לאחר ניתוח אלקטיבי להחלפה חד-צדדית של מפרק הברך הינה גישה יעילה ובטוחה למניעת אירועי קרישיות-יתר.

ברקע למחקר מדווחים החוקרים כי מנתונים מוקדמים עולה כי הפחתת רמות פקטור XI מביאה להפחתת הסיכון לאירועי קרישיות-יתר ללא עליה בסיכון לדימום, אך למרות זאת, החשיבות של פקטור XI במניעת אירועי קרישיות-יתר ורידיים לאחר ניתוחים בבני אדם אינה ידועה. FXI-ASO הוא תכשיר המכוון להפחתת רמות XI ובמחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של תכשיר זה אל מול Enoxaparin בחולים לאחר ניתוח להחלפת מפרק הברך.

מדובר במחקר בתווית-פתוחה שכלל 300 חולים המועמדים לניתוח אלקטיבי להחלפה מלאה של מפרק הברך. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול באחד משני מינונים של FXI-ASO (200 מ”ג או 300 מ”ג) או לטיפול ב-Enoxaparin במינון 40 מ”ג, פעם ביום. תוצא היעילות העיקרי היה היארעות תרומבואמבוליזם ורידי (כפי שנקבע לפי ונגרפיה דו-צדדית או אירוע תסמיני). תוצא הבטיחות העיקרי היה שיעורי דימומים מג’וריים, או דימומים לא-מג’וריים בעלי חשיבות קלינית.

מהנתונים עולה כי סביב הניתוח, הרמה הממוצעת של פקטור XI עמדה על 0.38 יחידות למ”ל בקבוצת הטיפול ב-FXI-ASO במינון 200 מ”ג, על 0.20 יחידות למ”ל במטופלים במינון של 300 מ”ג ועל 0.93 יחידות למ”ל בקבוצת הטיפול ב-Enoxaparin. תוצא היעילות העיקרי תועד ב-27% מהטופלים במינון 200 מ”ג, ב-4% מהמטופלים במינון 300 מ”ג וב-30% מהמטופלים ב-Enoxaparin.

משטר הטיפול ב-FXI-ASO במינון 200 מ”ג לא היה נחות בהשוואה ל-Enoxaparin וטיפול במינון 300 מ”ג נמצא עדיף על Enoxaparin (p<0.001). שכיחות הדימומים עמדה על 3%, 3% ו-8% במטופלים בשלוש קבוצות המחקר, בהתאמה.

New Engl J Med

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה