מתוצאות מחקר AVOID (Air Versus Oxygen in ST-Elevation Myocardial Infarction) עולה כי טיפול בתוספת חמצן בחולים עם אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST (STEMI או ST-segment Elevation Myocardial Infarction) עשוי למעשה לגרום יותר נזק מתועלת בחולים ללא היפוקסיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חמצן ניתן לעיתים קרובות לחולים עם STEMI למרות שמחקרים קודמים הדגימו עליה אפשרית בסיכון לנזק שריר הלב עקב כיווץ כלי דם כליליים ועליה בעקה החמצונית.
החוקרים ערכו כעת מחקר פרוספקטיבי, אקראי, רב-מרכזי, להשוואת חמצן (8 ליטר לדקה) לעומת אי מתן חמצן לחולים עם STEMI, שאובחנו באמצעות בדיקת אק”ג עם 12 לידים. מבין 638 החולים שחולקו באקראי, ב-441 אושרה האבחנה של STEMI עם ניתוח הנתונים.
תוצא הסיום העיקרי היה גודל אוטם שריר הלב כפי שנקבע לפי אנזימי לב, טרופונין (cTnI) וקריאטין קינאז (CK). תוצאי סיום משניים כללו אוטם לבבי חוזה, הפרעות קצב לב וגודל אוטם שריר הלב כפי שנקבע לפי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב לאחר שישה חודשים.
מהתוצאות עולה כי חלה עליה משמעותית בשיא רמות קריאטינין קינאז בקבוצת המטופלים בחמצן, בהשוואה לקבוצת הביקורת (1948 יחידות לליטר לעומת 1543 יחידות לליטר; p=0.01). ממוצע שיא רמות טרופונין היה דומה בקבוצת הטיפול בחמצן ובקבוצת הביקורת (57.4 מיקרוגרם לליטר לעומת 48 מיקרוגרם לליטר, p=0.18). עוד זוהתה עליה בשיעור אירועים לבביים חוזרים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (5.5% לעומת 0.9%, p=0.006) ועליה בתדירות הפרעות קצב לב (40.4% לעומת 31.4%, P=0.05). לאחר שישה חודשים, בקבוצת ההתערבות גודל אוטם שריר הלב בבדיקת הדמיה גרעינית היה גדול יותר (20.3 גרם לעומת 13.1 גרם, P=0.04).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי טיפול בחמצן בחולים עם STEMI ללא היפוקסיה מוביל לעליה בנזק לשריר הלב, עם אוטם גדול יותר של שריר הלב, כפי שנקבע לאחר שישה חודשים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!