שכיחות מוגברת של פסוריאזיס בחולים עם מחלת עורקים כלילית (The British Journal of Dermatology)

במאמר שפורסם בכתב העת The British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי שיעורי ההימצאות של פסוריאזיס גבוהים כפליים בחולים עם מחלת עורקים כלילית, בהשוואה לביקורות ללא מחלת עורקים כלילית. בנוכחות פסוריאזיס תועדה שכיחות גבוהה יותר של מעורבות נרחבת יותר של עורקים כליליים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש דיווחים לפיהם ההיארעות של אירועים לבביים גבוהה יותר בחולים עם פסוריאזיס. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם פסוריאזיס הינו גורם סיכון בלתי-תלוי למחלת עורקים כלילית.

החוקרים בחנו את שיעורי ההימצאות של פסוריאזיס בין קבוצת מקרים שכללה חולים עם אבחנה של מחלת עורקים כלילית על-בסיס אנגיוגרפיה כלילית וביקורות ללא מחלת עורקים כלילית, שהופנו למחלקה הכירורגית בשל מצב דחוף שאינו קרדיווסקולארי. חולים בקבוצת המקרים ובקבוצת הביקורות עברו בדיקות עוריות להערכת נוכחות פסוריאזיס ע”י שני דרמטולוגים. החוקרים השוו את שיעורי ההימצאות של פסוריאזיס בין חולים עם מחלת עורקים כלילית לפי חומרת מחלת העורקים הכלילית.

מדגם המחקר כלל 500 מקרים ו-500 ביקורות תואמים בגיל ומין. שיעורי ההימצאות של פסוריאזיס היו גבוהים כפליים בחולים עם מחלת עורקים כלילית, בהשוואה לביקורות (8% לעומת 3.4%, יחס סיכויים של 2.64). מניתוח רב-משתנים עלה כי הקשר בין פסוריאזיס ובין מחלת עורקים כלילית היה בעל מובהקות סטטיסטית גבולית (יחס סיכויים של 1.84). מהנתונים עולה קשר מובהק בין נוכחות פסוריאזיס בחולים עם מחלת עורקים כלילית ובין מעורבות שלושה עורקים כליליים, בהשוואה למעורבות 1-2 עורקים (13.1% לעומת 6.1%, יחס סיכויים של 3.07).

לסיכום, מהנתונים עולה כי שכיחות פסוריאזיס גבוהה כפליים בחולים עם מחלת עורקים כלילית, בהשוואה לאלו ללא מחלת עורקים כלילית וכי המחלה העורית מלווה במעורבות כלילית נרחבת יותר.

The British Journal of Dermatology. 2014;171(3):580-587

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה