בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, בשילוב עם דום נשימה חסימתי בשינה, טיפול קצר-טווח במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) עשוי להביא לשיפור תפקוד מערכת העצבים הסימפטטית לשריר הלב, אך פרט לכך לא תוארה השפעה אנרגטית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Circulation.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ודום נשימה חסימתי בשינה, הן שתי הפרעות המביאות להגדלת הדרישה המטבולית והפעלת מערכת העצבים הסימפפטית. השימוש במכשיר CPAP, המקל על תסמיני דום נשימה חסימתי בשינה, עשוי להביא לשיפור התפקוד החדרי. עם זאת, לא ידוע אם השיפור הנ”ל נובע משינוי המטבוליזם החמצוני או פעילות מערכת העצבים הסימפטטית. החוקרים שיערו כי טיפול קצר-טווח במכשיר CPAP (6-8 שבועות) בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה ואי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, יביא לשיפור תפקוד מערכת העצבים הסימפטטית לשריר הלב והפעילות האנרגטית.
מדגם המחקר כלל 45 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה ואי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. המשתתפים השלימו בדיקת אקו-לב ובדיקת PET (Positron Emission Tomography) לפני ההקצאה האקראית ו-6-8 שבועות לאחר ההקצאה האקראית לטיפול קצר-טווח במכשיר CPAP (22 חולים) או ללא מכשיר CPAP (23 חולים).
החוקרים חישבו את אינדקס העבודה המטבולית, הערכת היעילות של פעילות שריר הלב וכן בחנו את המטבוליזם החמצוני ותפקוד מערכת העצבים הסימפטטית לשריר הלב.
מהנתונים עולה כי מכשיר CPAP הביא לשיפור יעילות פעילות שריר הלב, אך ללא שינוי באינדקס העבודה המטבולית בין הקבוצות. עם זאת, באלו עם הפרעת נשימה בשינה חמורה יותר (מדד אפניאה-היפופניאה של מעל 20 אירועים לשעה), הטיפול במכשיר CPAP הביא לעליה באינדקס העבודה המטבולית ובלחץ הדם הסיסטולי (p<0.05).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה של טיפול במכשיר CPAP בחולים עם אי-ספיקת לב ודום נשימה חסימתי בשינה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!