שרת הבריאות, ח”כ יעל גרמן: ” מבצע צוק איתן הוכיח לנו באופן חד וברור, שמערכת הבריאות היא חוד החנית ומקור גאווה בעתות חירום כמו בימי שגרה. הנתונים הבינלאומיים מחזקים זאת. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שוויוני ביותר וסל הבריאות מקיף. עם זאת, המערכת נמצאת לפני משבר, ההשקעה הציבורית פוחתת ומנגד ההוצאה הפרטית  במגמת עלייה. עלינו להסית את הגלגל חזרה ולהשיב את האיזון. עלינו לחזק את מערכת הבריאות הציבורית לטובת המטופלים בישראל. אני מודה לכל משתתפי הכנס על קיום דיון ענייני, ממוקד, פורה ועל התגייסות המשתתפים מקשת רחבה של ארגונים למציאת הדרכים המיטביות לתהליך היישום.

אנחנו חייבים שיתוף פעולה של כלל הגורמים במערכת כדי ליצור הסכמות רחבות ככול האפשר לקראת יישום המסקנות המבקשות לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. “

מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ ארנון אפק: “מערכת הבריאות בישראל היא מהמערכות המובילות בעולם. על מנת לשמר מעמד זה אנו נדרשים לשפר ולחזק את הרפואה הציבורית ולהכין אותה לאתגרי יום המחר.

אני מודה לכל משתתפי הכנס על ההירתמות למטרה משותפת של חיזוק מערכת הבריאות הציבורית. לצד ההסכמות עלו גם הסתייגויות וכולן חשובות. מגוון הדעות יהווה רקע להמשך הדיונים ויילקח בחשבון בתהליך היישום. ”

ועדת גרמן עמלה משך שנה על גיבוש ההמלצות לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל. התקיימו כמאה פגישות שנפרשו על פני כ- 800 שעות עבודה.

בפני הועדה הופיעו עשרות עדים ומומחים מכלל המערכת.

מיד בסיום עבודת הועדה וגיבוש המלצותיה, החל שלב יישום ההחלטות, במסגרתו נערכו פגישות עבודה עם גורמים שונים במערכת, בראשות מנכ”ל משרד הבריאות ובשיתוף כל אגפי המשרד.

כאחד משלבי היישום ולאחר תהליך הכנה, התקיים היום כנס שולחנות עגולים במרכז ההדרכה של משרד הבריאות. מטרת הכנס, הצגת מסקנות הועדה לחיזוק הרפואה הציבורית ושמיעת הדעות של כל השחקנים במערכת הבריאות לרבות העלאת השגות ורעיונות חדשים.

הכנס נפתח על ידי שרת הבריאות, ח”כ יעל גרמן, מנכ”ל המשרד, פרופ’ ארנון אפק וסמנכ”ל תקצוב, תמחור ובקרה, רו”ח יאיר אסרף.

בכנס השתתפו למעלה מ 300 איש מכל קצוות מערכת הבריאות ומשרדי הממשלה, ביניהם : מנהלי קופות החולים, מנהלי בתי החולים, ארגוני העובדים כגון ההסתדרות הרפואית (הר”י), הסתדרות האחיות, ארגוני חולים , נציגי משרד ראש הממשלה, נציגי משרד האוצר, נציגי המועצה לכלכלה, נציגי משרד התיירות, חברי ועדת גרמן, הנהלת משרד הבריאות ועובדי מערכת הבריאות מהשלוחות השונות.

כנס “שולחנות עגולים” מהווה שלב נוסף ביישום מסקנות הועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

בכנס בלט הרצון לייצר שיתוף פעולה בין כלל הגורמים.

המשתתפים ריכזו מאמץ והתגייסו למציאת הדרכים המשותפות, הודות לכך תהליך היישום יקוצר וחלק מהנושאים יקודמו כבר בשנת 2014.

העקרונות המשותפים הדגישו את מרכזיות המטופל וחיזוק המערכת הציבורית בישראל, מערכות הקהילה והאשפוז.

המשתתפים חולקו ל 11 צוותי עבודה בנושאים : כח אדם, תיירות רפואית, ביטוחי בריאות, רפואה ראשונית ורצף קהילה אשפוז, פולטיימר, הסדרי בחירה, זמני המתנה, מחשוב, פסיכיאטריה, איכות ושרות ומערכת אשפוז.

לכל משתתף ניתנה הזדמנות להביע עמדותיו. המשתתפים תרמו תרומה מהותית במסגרת הצוותים ובמפגשי ההכנה, בייצוב החלופות השונות ליישום ובהשפעה על סדרי העדיפויות המובילים.

להלן תוצרי צוותי העבודה :

בתחום האשפוז נושא צמצום עומס האשפוז עלה כאינטרס משותף לכל משתתפי השולחן לצד הצורך בתכנון ויישום מנגנון תמריץ ועידוד במעבר לאשפוז בקהילה, עלה הצורך לקביעת סטנדרטים לטיפול במחלקות סיעודיות והפעלת אשפוז בית לצד בנית מנגנון לצמצום אשפוזים חוזרים.

בתחום הקהילה הועלו הסעיפים: חיזוק מעמד רופא המשפחה, חיזוק מעמד אחות מומחית בקהילה ואחיות בכלל. מנהל מקרה (case manager), הרחבת התמחות בקהילה, חיזוק היחידה לטיפולי בית, חיזוק הרצף הטיפולי והקשר הדו צדדי בין הקהילה ובתי החולים.

איכות ושרות הועלתה חשיבות הגדרת הסטנדרט לזמני המתנה, לזימון ולניהול תורים, חשיבות הכשרות לעוסקים בבריאות בנושא איכות ושרות וכן ביצוע סקרי חווית המטפל לאומיים.

פולטיימר עלה הצורך בגמישות ניהולית ובקרה.

קיצור זמני המתנה צוין כי החסם המשמעותי הוא כח אדם (מרדימים ואחיות חדרי ניתוח), עלה כי יש חשיבות בקיצור תורים במקביל לתהליך התייעלות בבוקר וניצול פעילות אחר הצהריים. כמו כן, עלתה שונות רבה בצרכים (קופות החולים) , בהיצע (בתי החולים) ובאזורים.

כמו כן היתה הסכמה כי המקורות לא יופנו להעלאת שכר.

תיירות רפואית הוסכם כי הפעילות של תיירות רפואית תבוצע אחר הצהריים למעט מקרים חריגים מבחינה רפואית. כמו כן הומלץ כי אם מתבצעת פעילות רפואית חריגה לתיירים בשעות הבוקר, הנהלת בית החולים תצטרך להוסיף זמן פעילות לישראלים.

כח אדם יש חשיבות להקים מסד נתונים של העסקת אחיות, לבנות תמהיל כח אדם סיעודי לפי תחומים מקצועיים, ליצור אופק קידום, לבצע ניתוח עיסוקים בתפקידי ליבה.

הסדרי בחירה הדיונים עסקו בהרחבה מסוימת של אופציות הבחירה העומדות  בפני המבוטח, הודגש כי לא תהיה אפליה בתור בין מבוטחי הקופות וכן כי לא יהיו סדרי עדיפויות בתוך הסדרי הבחירה.

פסיכיאטריה  – נושא שיש לשים עליו דגש מיוחד הוא פסיכיאטרית ילדים ונוער, מצוקת מיטות אשפוז פסיכיאטריות, פיתוח של “פסיכיאטריה מרחוק” וטיפול בתחלואה כפולה (סמים ופסיכיאטריה, פיגור ופסיכיאטריה )

ביטוחי בריאות הדיונים נסבו סביב אילו כיסויים צריכים להיכלל בפוליסה האחידה, וכיצד יעוצבו ההשתתפויות העצמיות בפוליסה האחידה.

מחשוב יש חשיבות לקביעת טרמינולוגיה אחידה , הסדרת קידודים אחידים לצורך הצגת מידע ממקורות שונים במערכת.

במהלך השבועות הקרובים יבוצעו שלבים נוספים בתהליך היישום, יתקיימו התייעצויות עם גורמים במערכת, תגובש תכנית אופרטיבית הכוללת יעדים, משימות, אבני דרך ולוחות זמנים, תוך התייחסות לתשומות , כח אדם, תקציב, אשר יובאו לאישור שרת הבריאות והמנכ”ל.  

נמסר על ידי דוברות משרד הבריאות