קרדיולוגיה

גישות הטיפול והפרוגנוזה של חולים עם פרפור פרוזודורים המטופלים על-ידי קרדיולוגים אירופאים (Eur Heart J)

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מתפרסמים נתוני מעקב בן שנה אחת אחר מחקר EORP-AF (EURObservational Research Programme Atrial Fibrillation General Registry Pilot Phase) אודות גישות הטיפול והפרוגנוזה של חולים עם פרפור פרוזדורים, המטופלים ע”י קרדיולוגים אירופאים. מהממצאים עולים שיעורים גבוהים של טיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים, אם כי ההקפדה על הטיפול בעייתית. יתרה מזאת, שיעורי התחלואה והתמותה לאחר שנה אחת נותרים גבוהים בחולים עם פרפור פרוזדורים, בעקבות על-רקע אי-ספיקת לב ואשפוזים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר EORP-AF מספק נתונים עדכניים אודות הניהול והטיפול ב-3,119 חולים עם פרפור פרוזדורים מתשע מדינות חברות ב-ESC (European Society of Cardiology). בסקירה זו מדווחים החוקרים על ופעת תסמינים, טיפול אנטי-תרומבוטי וגישות טיפול לשמירה על קצב לעומת מקצב הלב, כמו גם גורמי סיכון לתמותה ו/או אירוע מוחי/אירוע איסכמי חולף/תסחיף סיסטמי במהלך שנה אחת.

במהלך המעקב מרבית החולים היו א-תסמיניים (76.8%), אך שכיחות התסמינים הייתה גבוהה בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים התקפי או קבוע, בעיקר דפיקות לב, עייפות וקוצר נשימה. שיעורי הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים היו גבוהים (כ-78%) ומבין המטופלים באנטגוניסטים לוויטמין K, 84% נותרו תחת טיפול זה במהלך המעקב, כאשר בקרב המטופלים בנוגדי-קרישה פומיים חדשים, 86% נותרו תחת אותו טיפול לאחר שנה אחת ו-11.8% החליפו לטיפול באנטגוניסטים לוויטמין K ו-1.1% החליפו לטיפול בנוגדי-טסיות.

Digitalis שימש לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי. מבין ההתערבויות לשמירה על מקצב הלב, היפוך קצב חשמלי בוצע ב-9.7%, היפוך תרופתי בוצע ב-5.1% ואבלציה באמצעות צנתר בוצעה ב-4.4%. למרות היענות טובה לטיפול בנוגדי-קרישה, שיעורי התמותה לאחר שנה אחת היו גבוהים (5.7%), כאשר מרבית מקרי התמותה היו על-רקע מחלות לב וכלי דם (70%).

שיעור האשפוזים החוזרים לבתי חולים היה גבוה, בעיקר בשל טכיאריתמיה פרוזדורית ואי-ספיקת לב. מניתוח רב-משתנים עלה כי גורמים המנבאים תמותה ו/או אירוע מוחי/אירוע איסכמי חולף/תסחיף פריפרי כללו גיל, פרפור פרוזדורים כהתייצגות ראשונית, אירוע איסכמי חולף קודם, מחלת כליות כרונית, אי-ספיקת לב כרונית, ממאירות ודימום מינורי. גורמים מנבאים בלתי תלויים לתמותה כללו גיל, מחלת כליות כרונית, פרפור פרוזדורים כהתייצגות ראשונית, אירוע איסכמי חולף, מחלת ריאות חסימתית כרונית, ממאירות, דימום מינורי וטיפול במשתנים. הטיפול בסטטינים לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר.

Eur Heart J (2014)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה