זמן קצר לאחר אכילת חטיף קטן של שוקולד מריר, אך לא שוקולד חלב, חולים עם מחלת עורקים היקפית יכולים ללכת למרחק מעט רחוק יותר ולמשך זמן ארוך יותר על הליכון, לפני שנאלצים לעצור בשל כאבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association.
החוקרים משערים כי הפוליפנולים בשוקולד מריר עשויים להביא לשיפור זרימת הדם בחולים עם מחלת עורקים היקפית, אך דרושים מחקרים נוספים לאישור ממצאים אלו. שעתיים לאחר צריכת שוקולד מריר, אך לא שוקולד חלב, החולים הלכו למרחק ארוך יותר ב-11% ולמשך זמן ארוך יותר ב-15%, בהשוואה למצב הבסיסי.
מדגם המחקר כלל 20 משתתפים 14 גברים ו-6 נשים עם מחלת עורקים היקפית במדד IIb לפי דירוג Fontaine, כלומר, סבלו מכאבי רגליים כאשר הלכו למרחק קצר מ-200 מטרים. כל המשתתפים היו בגילאי 60-78 שנים.
במחקר החתך, החולים חולקו באקראי לצריכת 40 גרם שוקולד מריר (כ-200 קלוריות, 85% קקאו ומעלה) או שוקולד חלב (עד 35% קקאו).
עם כל סוג שוקולד, החוקרים נטלו בדיקות דם בשעת בוקר מוקדמת להערכת העקה החמצונית ומשתנים אחרים. כשעה מאוחר יותר, המשתתפים השלימו מבחן הליכה על הליכון, ולאחר כחצי שעה צרכו 40 גרם שוקולד. שעתיים לאחר צריכת השוקולד, נערכו בדיקות דם נוספות ומבחן הליכה שני.
לאחר צריכת שוקולד מריר, החולים הלכו למרחק ארוך יותר ב-12 מטרים, בממוצע, ולמשך זמן ארוך ב-17 שניות, בהשוואה למצב בתחילת המחקר. צריכת שוקולד חלב לא הביאה לשיפור זמני או מרחקי ההליכה.
ההשפעה השונה של שוקולד מריר ושוקולד חלב על הליכה תומכת בהשערה כי תכולת פוליפנולים עשויה לעמוד בבסיס ההשפעה הנ”ל, מאחר ובשוקולד מריר תכולה הרבה יותר גבוהה של פוליפנולים, בהשוואה לשוקולד חלב.
לאחר שהמשתתפים אכלו שוקולד מריר, נרשמה עליה ברמות NO (Nitric Oxide) בדמם, עם שיפור בתפקוד האנדותל בעורקים וירידה במדדים ביוכימיים להערכת עקב חמצונית.
מאחר ומדובר במחקר קטן, שלא כלל קבוצת פלסבו, לא ניתן לתרגם את הממצאים למציאות הקלינית.
J Am Heart Assoc 2014
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!