דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה עלול להביא לעליה בהיקף של 30% ויותר בסיכון להתפתחות סוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.
החוקרים כותבים כי עתה, לאחר אישור הקשר בין דום נשימה בשינה ובין סוכרת במחקר גדול עם מעקב ארוך טווח, רופאים יכולים לנקוט בפעולות התערבות ואמצעים למניעת סוכרת בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, שעדיין לא פיתחו את המחלה.
במסגרת המחקר נבחנו הנתונים אודות כ-8,600 מבוגרים ללא סוכרת, שעברו בדיקת שינה אבחנתית בחשד לדום נשימה חסימתי בשינה בין 1994-2010. החוקרים עקבו אחר החולים עד מאי 2011 .
1,017 מבין 8,678 המשתתפים שעברו את בדיקות השינה (11.7%) פיתחו סוכרת במהלך חציון מעקב של 67 חודשים, עם היארעות מצטברת של 9.1% לאחר חמש שנים. ההיארעות עמדה על 7.5% בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה, 9.9% בחולים עם הפרעה בדרגה בינונית ו-14.9% באלו עם הפרעה חמורה.
החוקרים בחנו את כל המשתנים הקשורים בדום נשימה חסימתי בשינה, כולל זמן השינה הכולל,היקך תנועות עיניים מהירות, זמן עירות כולל, ריוויון סטורציה וקצב לב. הם גם לקחו בחשבון את נתוני הגיל, מין, מדד מסת גוף, היקף מותניים ודיווח עצמי על עישון וצריכת אלכוהול.
הם פיתחו מדד AHI (Apnea-HYpopnea Index) על-בסיס מספר אירועי אפניאה מלאה וחלקית.
מניתוח סטטיסטי עלה כי בחולים עם דום נשימה חסימתי בדרגה חמורה נרשמה עליה של 30% ומעלה בסיכון להתפתחות סוכדרת, בהשוואה לחולים ללא הפרעת הנשימה בשינה (יחס סיכון של 1.31). בחולים עם הפרעת נשימה בשינה בדרגה קלה ובינונית נרשמה עליה של 23% בסיכון.
מדדים אחרים של דום נשימה חסימתי בשינה שניבאו התפתחות סוכרת כללו את קצב הלב במהלך השינה, ירידת בריוויון חמצן בדם, מחסור בשינה, ישנוניות במהלך שעות היום והיקף צוואר גדול יותר.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מנגנונים פתופיזיולוגיים משוערים המובילים לסוכרת, כולל עקה חמצונית עקב היפוקסמיה אינטרמיטנטית, חסך שינה או שינה מקוטעת והפעלה סימפטטית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!