קרדיולוגיה

עדויות חדשות קובעות כי תרופות הפועלות על אינקרטינים אינן מעלות את הסיכון לדלקת לבלב (BMJ)

בניגוד לדיווחים קודמים, תרופות המבוססות על אינקרטינים אינן מביאות לעליה בסיכון לדלקת לבלב חדה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה, שפורסמו בכתב העת BMJ.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמזים ראשונים לסיכון לדלקת לבלב חדה עם תרופות אלו צצו ממאגרים של אירועים חריגים, להם מגבלות משמעותיות. הם מוסיפים כי מחקרים אקראיים ומבוקרים לא הדגימו כל סיכון כזה וכמעט כל המחקרים התצפיתיים שנערכו עד כה, למעט אחד, דיווחו כי לא תואר קשר כזה.

החוקרים ערכו מחקר מבוסס-אוכלוסייה גדול במטרה לקבוע אם התרופות הללו מלוות בסיכון מוגבר לדלקת לבלב חדה, בהשוואה לתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה, טיפול קו-שני נוסף לסוכרת מסוג 2.

מדגם המחקר כלל כ-20,700 מטופלים בתרופות מבוססות אינקרטינים וכ-51,000 מטופלים בסולפוניל-אוריאה. בסיכומו של דבר, שיעורי ההיארעות של דלקת לבלב חדה בקרב מטופלים אלו עמדו על 1.47 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל.

שיעורי ההיארעות של דלקת לבלב חדה לא היו שונים משמעותיים בין מטופלים באינקרטינים ובין מטופלים בסולפוניל-אוריאה (1.45 לעומת 1.47 מקרים ל-1,000 שנות-אדם).

גם לאחר תקנון למשתנים שונים על-בסיס שיעורי ההימצאות והפוטנציאל לערפלנים, הסיכון לדלקת לבלב חדה היה דומה עם שתי משפחות התרופות.

הסיכון לדלקת לבלב חדה לא היה גבוה יותר באופן לא-משמעותי בגברים בהשוואה לנשים, אך הסיכון לדלקת לבלב חדה לא היה שונה עם משך הטיפול באינקרטינים. הסיכון לדלקת לבלב חדה היה גבוה יותר עם אינקרטינים בהשוואה למטפורמין, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

בסיכומו של דבר, החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שפורסמו בנושא. עם זאת, למרות הממצאים העקביים, לאור נדירות המקרים הללו, חשוב להשלים מחקרים בקנה מידה גדול.

BMJ 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה