מחקר חדש מ-NEJM שבחן יעילות ובטיחות של מתן אספירין לפני ואחרי ניתוח לא קרדיאלי מדווח כי לטיפול המניעתי לא הייתה השפעה על תמותה או אירועי אוטם שריר הלב אך לעומת זו נמצאה עלייה משמעותית בסיכון לדימומים.
המחברים מציינים ברקע כי קיימת שונות רבה באשר למתן אספירין למטופלים העוברים ניתוח לא קדיאלי, גם לגבי מטופלים הנוטלים כבר אספירין, וגם בקרב אלה שאינם נוטלים אספירין באופן קבוע.
החוקרים ביצוע רנדומיזציה של כ-10,000 מטופלים אשר היו לקראת ניתוח לא קרדיאלי, ואשר היו בסיכון לסיבוכים ווסקולרים, לקבלת אספירין או פלציבו, וקלונידין או פלציבו. במאמר הנוכחי הם מדווחים על התוצאות בזרוע האספירין מול הפלציבו.
המטופלים חולקו לקבוצות ע”פ טיפול קבוע קודם באספירין (4,382) או לא (5,628) , לפני תחילת המחקר.
המטופלים החלו ליטול אספירין (במינון של 200 מ”ג) או פלציבו לפני ביצוע הניתוח, והמשיכו (במינון של 100 מ”ג ליום) למשך 30 יום נוספים בקבוצה שלא נטלה לפני כן אספירין ולמשך 7 ימים בקבוצה שנטלה לפני כן אספירין., ולאחר מכן כל מטופל חזר לשגרת נטילת האספירין הרגילה שלו, במידה ונטל לפני המחקר. יעד המחקר המרכזי היה שילוב של תמותה ואירועי אוטם שריר הלב לא קטלניים.
החוקרים מדווחים כי יעד המחקר המרכזי הופיע ב-351 מתוך 4,998 המשתתפים (7.0%) בקבוצת האספירין, וב-355 מתוך 5,012 המשתתפים בקבוצת הפלציבו (7.1%). סיכון יחסי של 0.99 , בטווח בין 0.86-1.15, p=0.92 .
דימומים מג’וריים היו שכיחים יותר באופו מובהק בקבוצת האספירין בהשוואה לקבוצת הפלציבו: 4.6% לעומת 4.8% עם סיכון יחסי של 1.23 (בטווח 1.01-1.49, p=0.04).
יעדי המחקר המרכזיים והמשניים לא היו שונים באופן מובהק בין שתי הקבוצות (אלו שנטלו לפני כן אספירין, ואלה שלא).
מסקנת החוקרים היא שמתן אספירין לפני ואחרי ניתוח לא קרדיאלי אינה משפיעה על הסיכון לתמותה או אוטם שריר הלב , אך מאידך מעלה את הסיכון לדימומים מג’וריים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!