מחקר חדש מה-JAMA Intern Med קובע כי בעוד שחסמי ACE קשורים להפחתה של תמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית ואירועי קרדיווסקולרים, בחולי סוכרת, בתרופות מקבוצת ARB לא נמצאה עדות לירידה זו, ולכן לדעתם חסמי ACE צריכים להיות קו הטיפול הראשון בחולי סוכרת.

ברקע מציינים המחברים שהאפקט על אירועים קרדיווסקולרים בחולי סוכרת של חסמי ACE ו-ARBs עשוי להיות שונה. מטרת החוקרים הייתה לבנות מטה-אנליזה להערכה נפרדת של האפקטים של חסמי ACE ו-ARBs על תמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית, ואירועים קרדיווסקולרים מגו’ריים בחולי סוכרת.

החוקרים ערכו סקירת ספרות של מחקרים ממדליין שפורסמו בין 1966-2012 , במאגר EMBASE (בין 1988-2012) ומאמרים נוספים.  נכללו מחקרים רנדומליים שדיווחו על האפקט של חסמי ACE ו-ARB בחולי סוכרת על תמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית ואירועים CV מג’וריים, עם תקופת תצפית של לפחות 12 חודשים. הוצאו מהמטה-אנליזה מחקרים שהיו מחקרי הצלבה.

מימצאים דיכוטומיים ממחקרים ספציפיים נותחו תוך שימוש בסיכון יחסי (RR) ורווח בר סמך בהסתברות 95% עם מודל אפקט רנדומלי. החוקרים העריכו את ההבדלים בין תתי הקבוצות בהתאם למבחנים עבור אינטרקציות. החוקרים ביצעו ניתוח של מטה-רגרסיה לצורך זיהוי מקורות הטרוגניות.

יעדי המחקר המרכזיים כללו תמותה מכל סיבה, מוות קרדיווסקולרי ואירועי CV. יעדי מחקר משניים כללו את האפקט של חסמי ACE ו-ARBs על אירועי CV מג’וריים.

החוקרים מדווחים כי 23 מתוך 35 המחקרים הישוו חסמי ACE מול פלציבו או תרופה פעילה אחרת (בסה”כ 32,877 משתתפים) ו-13 מחקרים הישוו ARBs עם אי טיפוול (בסה”כ 23,867 משתתפים).

כאשר החוקרים הישוו האפקט מול פלציבו/טיפול פעיל , חסמי ה-ACE הראו הפחתה מובהקת של הסיכון לתמותה מכל סיבה של 13% (סיכון יחסי 0.87, ברווח בר סמך של 0.78-0.98) , ושל 17% לתמותה קרדיווסקולרית (סיכון יחסי 0.83 ברווח בר סמך של 0.7-0.99), ושל 14% לאירועי CV מג’וריים (סיכון יחסי 0.86, רווח בר סמך 0.77-0.95). כמו כן החוקרים מדווחים על ירידה של 21% באוטם שריר הלב (יחס סיכון 0.79, בטווח 0.65-0.95), ושל 19% באי ספיקת לב (סיכון יחסי 0.81, בטווח 0.71-0.93).

הטיפול ב-ARBs לא הראה ירידה מובהקת בתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 0.93, רווח בר סמך 0.82-1.08), תמותה קרדיווסקולרית (סיכון יחסי 1.21, ברווח 0.81-1.8), ואירועי CV מג’וריים (0.94,  ברווח 0.85-1.01). באי ספיקת לב נמצאה ירידה מובהקת עם יחס סיכון של 0.7 בטווח בין 0.59-0.82.

גם חסמי ACE וגם ARBs לא היו קשורים עם סיכון מופחת לשבץ במטופלים עם סוכרת.

ניתוח מטה-רגרסיה הראה שהטיפול בחסמי ACE משפיע על תמותה מכל סיבה ומוות קרדיווסקולרי באופן דומה ללא קשר לרמות לחץ הדם הבסיסיות ומידת הפרוטנוריה של משתתפי המחקרים, וכן ללא הבדל בין סוגי חסמי ה-ACE השונים או סוגי הסוכרת.

מסקנות החוקרים הן שטיפול בחסמי ACE מפחית תמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית ואירועי CV מג’וריים בחולי סוכרת, בעוד שהטיפול ב-ARBs לא השיג כל תועלת בהפחתת הסיכון לאירועים אלה. לכן, לדעת החוקרים, יש לראות בחסמי ACE כטיפול קו ראשון מועדף לצורך הורדת תמותה ותחלואה בחולי סוכרת.

JAMA Intern Med. Published online March 31, 2014. doi:10.1001/jamainternmed.2014.348