במחקר של המעבדה לתפקוד האנדותל במרכז הלב בשיבא שפורסם בדצמבר בעיתון American Journal of Cardiology , ושארך כ-6 שנים ובמהלכו נבדקו 618 נבדקים בריאים ללא מחלת לב, התגלה כי תפקוד השכבה הפנימית של כלי הדם (אנדותל) מנבא ביעילות ובאופן בלתי תלוי תוצאים קליניים (תמותה, אירועי לב, שבץ מוחי, אי ספיקת לב)  מעבר לכל גורם סיכון אחר.

השערת החוקרים, בראשותו של פרופ’ מיכאל שכטר, מנהל יחידת מחקרים קליניים במרכז הלב בשיבא, הייתה שיתכן ותפקוד לא תקין של השכבה הפנימית של כלי הדם, האנדותל, יסייע באיתור נבדקים בעלי סיכון מוגבר לאירועי לב ומוח עתידיים. שכבה זו של כלי הדם אחראית לוויסות תפקוד כלי הדם בלב, במוח ובכל איברי הגוף. היא זו שאחראית על מניעת קרישיות יתר, מניעת כיווץ כלי הדם, מניעה של פירוק שומני הדם ושל חדירת הזיהומים לגוף.  במרכז הלב בשיבא ניתן לבדוק שכבה זו בקלות יחסית באמצעות בדיקה בלתי פולשנית באמצעות גלי קול (אולטרסאונד)

ואכן, כשבדקו החוקרים באופן עקבי 618 נבדקים בריאים ללא מחלות את תפקוד האנדותל, וחילקו אותם לשתי קבוצות בהתאם לחציון תפקוד האנדותל שנצפה, נמצא שקבוצה 1,( 309 נבדקים עם בדיקת אנדותל מתחת לחציון ) וקבוצה 2,( 309 נבדקים עם בדיקת אנדותל מעל לחציון) היו שונות באופן מובהק ברמת הסיכון שלהן לאירועים קרדיווסקולרים. יש לציין ששתי הקבוצות היו דומות מבחינת גורמי הסיכון למחלת לב (מין, גיל, משקל, יתר לחץ דם, עישון וכד’), שומני הדם, סוכר בצום, מדדי דלקת ותרופות שנטלו

החוקרים עקבו אחרי הנבדקים לאורך שש שנים ומצאו שתפקוד האנדותל היה הערך שניבא הכי חזק את אירועי הלב העתידיים כולל אשפוזים בשל אי ספיקת לב, תעוקת חזה, שבץ מוחי ומוות במשך 6 שנים (גם כשמכניסים למודל הניבוי גיל, מין, רמות שומני הדם וגורמי סיכון אחרים למחלות לב). אצל נבדקים שתפקוד האנדותל שלהם היה נמוך מערך החציון נמצאו פי 8 יותר אירועי לב מאשר אצל נבדקים עם תפקוד אנדותל מעל החציון.

העבודה התבצעה במרכז הלב בשיבא שהוא אחד המובילים בעולם להערכת תפקוד האנדותל.  בדיקה זו היא חלק משירות קליני ומחקרי הקיים בבית החולים של הערכת תפקוד האנדותל בנבדקים בריאים ובנבדקים חולי לב.

מקור: הודעת שיבא

יש לציין כי במחקר נוסף שהתפרסם גם הוא באותו עיתון בנובמבר 2013 נמצא כי תוצאות בדיקת הEndoPAT (חברת איתמר מדיקל) , הבודקת את תפקודי האנדותל, נמצאו  כגורם עצמאי המנבא אצל חולי לב סיכון גבוה לאירועים לבביים בטווח הקצר.

המחקר עקב אחרי 528 חולים בסיכון גבוה שהופנו לצנתור אבחוני, וטרם הצנתור עברו בדיקת אנדופת.

מתוך החולים שאובחנו עם מחלת לב 344 עברו השתלת סטנט (תומכן), 21 עברו ניתוח מעקפים, ו- 77 קיבלו טיפול תרופתי.

לאחר מכן החולים היו תחת מעקב למשך כ- 3 שנים.

התברר, כי בקבוצת החולים שקיבלו ציון נמוך בבדיקה ארעו פי- 4 ארועים קרדיווסקולרים (כולל התקף לב, תעוקת חזה, צנתור חוזר, אי ספיקה ושבץ וכו’).

בדיקת האנדופת נמצאה כגורם עצמאי שמנב

א סיכון לארועי לב אף מעבר למדדי סיכון מקובלים ולבדיקות נפוצות כגון BNP .

J Am Heart Assoc , 2013; 2: e000426