חברת אלי-לילי (קנדה) פירסמה החודש הודעת הבטיחות הבאה הנוגעת לטיפול באמצעות prasugrel (אפיאנט) במטופלים עם תעוקה לא יציבה (UA) ואוטם שריר הלב ללא עליית מקטע ST (ובקיצור NSTEMI) :
כותרת ההודעה : קשר בין מתן פרסוגרל עם סיכון מוגבר לדימום רציני במטופלי UA/NSTEMI העוברים התערבות כלילית מלעורית (PCI) הניתן לפני ביצוע צינתור אבחנתי.
- מחקר שפורסם לאחרונה (מחקר ה-ACCOAST) הראה סיכון מוגבר לדימומים תחת שימוש בחצי ממינון ההעמסה (30 מ”ג) של פרסוגרל לפני צנתור כלילי, ומתן חצי מינון נוסף של 30 מ”ג בזמן ביצוע ה-PCI , בהשוואה למתן מינון מלא של 60 מ”ג בזמן ה-PCI.
- במטופלי UA/NSTEMI , כאשר צינתור כלילי מבוצע בתוך 48 שעות לאחר האשפוז, מינון ההעמסה של פרסוגרל צריך בדרך כלל להינתן בזמן ה-PCI במטרה להקטין למינימום את הסיכון לדימומים.
עוד מוסיפה לילי בהודעתה שבמחקר קליני שכלל מטופלי NSTEMI (מחקר ה-ACCOAST) מנת העמסה של פרסוגרל במינון 30 מ”ג הניתנת בין 2-48 שעות (בממוצע 4 שעות) לפני הצנתור האבחנתי, ביחד עם מנה נוספת של 30 מ”ג בזמן ה-PCI , מעלה את הסיכון לדימומים מג’וריים ומינוריים במהלך הפרוצדורה, בהשוואה למתן פרסוגרל במינון מלא של 60 מ”ג בזמן ה-PCI .
לא היו הבדלים ביעילות או בדימומים פטאליים בין שני פרוטוקולי הטיפול שהושוו.
ההמלצה ע”פ ההודעה היא שבדרך כלל על המטופלים לקבל מינון מלא של 60 מ”ג של פרסוגרל בזמן ה-PCI, ולאחר מכן להמשיך במינון תחזוקתי של 10 מ”ג ליום.
לדיווח על מחקר ה-ACCOAST באי-מד , ספטמבר 2013
N Engl J Med 2013; 369:999-1010 – מחקר ה-ACCOAST
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!