מחצית מהקשישים המאושפזים זקוקים לסיוע מבני משפחתם בקבלת החלטות (JAMA Intern Med)

בני המשפחה מעורבים בתהליכי קבלת החלטות רפואיות בקרוב למחצית מהחולים בגילאי 65 שנים ומעלה, שאושפזו במשך 48 שעות ומעלה, ונדרשו להחלטה רפואית מג’ורית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת JAMA Internal Medicine.

החוקרים כותבים כי למרות שמחקרים קודמים הדגימו את החשיבות של עזרה בתהליכי קבלת החלטות בתנאי טיפול נמרץ, ומצאו כי מעורבות קרובי משפחה היא נפוצה בחולים מאושפזים גם במחלקות פנימיות. יתרה מזאת, מעורבות כזו עולה עם גיל המטופלים ושינויים במצב ההכרה. חולים המתאשפזים ממרכזים סיעודיים נטו להישען יותר על בני משפחה בתהליכי קבלת החלטות.

במחקר התצפיתי-פרוספקטיבי, החוקרים בחנו את תהליכי קבלת החלטות בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה, שאושפזו במחלקות פנימיות ובמחלקות טיפול נמרץ. הם עקבו אחר 1,083 חולים שאושפזו במשך לפחות 48 שעות, כאשר הטיפול בהם כלל קבלת החלטה רפואית מג’ורית.

קרובי משפחה היו מעורבים בתהליכי קבלת החלטות ב-47.4% מהמקרים, כאשר בני המשפחה קיבלו את כל ההחלטות ב-23% מהחולים. החולים ובני המשפחה קיבלו החלטה באופן משותף ב-24.4% מהמקרים.

מבין החולים בהם הטיפול כלל קבלת החלטה רפואית מג’ורית, 57.2% היו מעורבים בהחלטות בנוגע לטיפול להארכת חיים ו-48.6% נדרשו להחלטות בנוגע לפרוצדורות וניתוחים .46.9% מהחולים נדרשו להחלטות בנוגע לתכנית השחרור. המעורבות של בני המשפחה הייתה הנפוצה ביותר ביחידות טיפול נמרץ ועמדה על 71.1%, כאשר 43.4% מהחולים התבססו רק על בני המשפחה ו-27.7% קיבלו החלטה בשיתוף עם קרוב המשפחה. עם את, 55.1% מהחולים עם בני משפחה שלקחו חלק בתהליכי קבלת ההחלטות אושפזו למחלקות פנימיות ולא ליחידות טיפול נמרץ.

חולים עם מעורבות של קרובי משפחה נטו להיות מבוגרים יותר, כאשר הסיכויים שבני המשפחה יקבלו את ההחלטות היו הגבוהים ביותר במידה והחולים היו בגילאי 85 שנים ומעלה (יחס סיכויים של 6.40), בהשוואה לחולים בגילאי 65-69 שנים. יחס הסיכויים למעורבות קרובי משפחה בחולים בגילאי 75-84 שנים עמד על 3.26.

מעורבות קרובי משפחה הייתה נפוצה יותר בחולים שהיו מאושפזים במרכזים סיעודיים (יחס סיכויים של 1.61) והסיכויים לקבלת החלטות ע”י קרובי המשפחה היו גבוהים פי עשר בקרב חולים עם הפרעה במצב ההכרה (יחס סיכויים של 10.54).

למעלה ממחצית מקרובי המשפחה המעורבים בקבלת ההחלטות היו בנות (58.9%). בנים היו מעורבים בהחלטות ב-25% מהמקרים ובני הזוג נטלו תפקיד זה ב-20.6% מהמקרים.

חולים עם קרובי משפחה שהיו מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות נטו לטיפול מורכב יותר, עם דרישה רבה יותר לטיפול במנשמים (2.5% מהחולים ללא מעורבות קרובי משפחה, 13.2% מהחולים עם קרובי משפחה) והזנה מלאכותית (1.7% לעומת 14.4% בחולים עם קרובי משפחה) ואשפוז ממושך יותר (חציון של שישה ימים באלו עם קרובי משפחה ושבעה ימים באלו ללא קרובי משפחה). חולים עם קרובי משפחה שוחררו לעיתים קרובות יותר למוסדות לטיפול ממושך (21.2% לעומת 40.9%) עם שיעורי תמותה גבוהים יותר באשפוז (0% לעומת 5.9%).

JAMA Intern Med. Published online January 20, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה