התועלת הרפואית של סמים פסיכודאליים

עשרות שנים לאחר שסמים פסיכודאליים הפכו פופולאריים לשימוש לצרכיי הנאה ובעקבות זאת הוצאו מחוץ לחוק, קבוצת חוקרים בוחנת מחדש את התועלת התרפויטית של תכשירים אלו בטיפול בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות.

Psilocybin, המרכיב הפעיל בפטריות קסם, LSD (Lysergic Acid Diethylamide), MDMA (3,4 Methylenedioxymethamphetmaine), קטמין וחומרים אחרים, נבחן במחקרים שונים כטיפול אפשרי להפרעות פסיכיאטריות, כולל דיכאון חמור, התמכרות, הפרעה כפייתית-טורדנית ותסמונת דחק בתר-חבלתית, בין היתר, עם תוצאות מבטיחות.

אחת הנקודות המעניינות בנוגע לתכשירים אלו נובע מכך שהתועלת התרפויטית האפשרית אינה תוצאה של נטילת כדורים יומית במשך חודשים או שנים, אלא עם טיפול יחיד הנמשך מספר שעות.

במחקר אחד שפורסם לאחרונה להערכת Psilocybin, כ-3 מכל 4 משתתפים תיאר את החוויה כאחת מבין חמש החוויות המשמעותיות ביותר שחווה במהלך חייו. מדובר מודל מרשים מאוד לפיו מנה יחידה עשויה להיות בעלת ערך תרפויטי הנמשך חודשים.

במסגרת המחקר, המשתתפים טופלו ב-Psilocybin במינון של 0.3 מ”ג לק”ג וכן לקחו חלק בטיפול פסיכותרפי מכוון לפני הטיפול. מבין 32 חולי סרטן שנכללו במחקר בשלב 2, הרוב דיווחו על חוויה חוץ-גופית לאחר הטיפול, עם תיאורים של מפגשים סימבוליים עם הממאירות, דוגמת ענן שחור של סרטן העוזב את הגוף, מפגשים עם כוחות עליונים, חוויות של כמעט-מוות, מסע לשלבים מוקדמים יותר בחייהם או מסע לעתיד. נושאים חוזרים שתוארו ע”י החולים כללו תחושת רוגע ושלווה, מגע עם חפצים קדושים, תחושת אהבה אוניברסאלית, תחושת קשר בין המודע ובין היקום. החולים חזרו מהחוויה וסיפרו כי אינם פוחדים עוד מהמוות מאחר וחוו זאת וגילו כי אין ממה לפחד.

נתוני המחקר עדיין בשלבי הערכה, אך החוקרים מציינים כי ההשפעות של Psilocybin בשיפור הדיכאון נמשכו בין מספר שבועות ועד שנה אחת.

במחקר אחר נבחנה התועלת של Psilocybin בטיפול בהתמכרות, עם מדגם שכלל 10 משתתפים עם תלות באלכוהול שטופלו בשתי מנות Psilocybin לאחר ארבעה מפגשים שבועיים של טיפול לשיפור המוטיבציה. המחקר ארך 12 שבועות וכלל מתן Psilocybin לאחר 4 ו-8 שבועות והחוקרים לא זיהו ירידה בהיקף השתייה במהלך ארבעת השבועות הראשונים לפני הטיפול ב-Psilocybin, אך עם ירידה משמעותית חודשיים ושלושה חודשים לאחר הטיפול.

בדומה, MDMA, המוכר גם בשם אקסטזי, הוכח כיעיל בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית. במחקר הראשון להערכת MDMA בטיפול בחולים אלו זוהתה ירידה של 83% במדדי PTSD בקבוצת הטיפול הפעיל שכללה 12 חולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית חמורה, בהשוואה לירידה של 25% במדדי התסמינים בשמונה חולים בקבוצת הפלסבו. כל החולים לא הגיבו קודם לכן לפסיכותרפיה ו/או טיפול תרופתי; מחזורי הטיפול כללו מינון ראשוני של 125 מ”ג של MDMD או פלסבו.

מחקר שפורסם לאחרונה הדגים תוצאות מבטיחות לטיפול בקטמין, אנטגוניסט ל-NMDA, בחולים עם דיכאון חמור, ולמרות שההשפעות אינן נותרות לאורך זמן, הן מופיעות במהירות עם השפעה נוגדת-דיכאון מהירה, העשויה להיות חשובה במיוחד בחולים עם מחשבות אובדניות. במחקר שכלל 72 חולים עם דיכאון מג’ורי עמיד לטיפול, ניתן טיפול בעירוי תוך-ורידי של קטמין במשך ארבעים דקות (47 חולים) או Midazolam (0.045 מ”ג לק”ג) כביקורת פעילה. שיעורי התגובה בקבוצת הטיפול בקטמין עמדו על 63.8%, בהשוואה ל-28% בקבוצת הטיפול ב-Midazolam (p=0.006).

סקירה שכללה למעלה מ-21,000 סמים פסיכודאליים ופורסמה ב-PLoS One באוגוסט קבעה כי אין סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות עקב השימוש בחומרים, כולל פלשבקים, התקפי חרדה או פסיכוזה. החוקרים לא זיהו קשר בין שימוש במהלך החיים בסמים פסיכודאליים ובין השלכות פסיכיאטריות, כולל מצוקה פסיכולוגית משמעותית, טיפול לבריאות הנפש או תסמינים של הפרעת חרדה, אירוע דיכאון מג’ורי, מאניה, פוביה חברתית, הפרעת חרדה מוכללת, אגורופוביה, תסמונת דחק בתר-חבלתית או פסיכוזה לא-אפקטיבית.

עם זאת, למרות עדויות מסוימות בנושא, עדיין קיימת סטיגמה ברורה אודות סמים פסיכודאליים, כפי שניתן לראות לאור העדר מימון של מחקרים בנושא.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה