קרדיולוגיה

להתערבות כלילית מילעורית אין עדיפות על-פני טיפול תרופתי בחולים עם אנגינה יציבה (JAMA Intern Med)

מחקר חדש קורא תיגר על פרוצדורות רה-וסקולריזציה רבות הנערכות כיום, לפחות בחולים עם מחלת עורקים כלילית יציבה. מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-5,000 חולים, עולה כי אין עדיפות ל-PCI (Percutaneous Coronary Intervention), בהשוואה לטיפול תרופתי, בחולים עם עדות לאיסכמיה במבחן מאמץ או FFR (Fractional Flow Reserve).

החוקרים ערכו סקירת ספרות בחיפוש אחר מחקרים אקראיים להערכת PCI וטיפול תרופתי בחולים עם מחלת עורקים כלילית יציבה, שנערכו במהלך ארבעים השנים האחרונות. בסופו של דבר נכללו בסקירה חמישה מחקרים עם 5,286 חולים. מדובר במחקר קטן מגרמניה שפורסם בשנת 2004, עם מחקרי MASS II, COURAGE, BARI 2D ו-FAME 2. בסיכומו של דבר, הסקירה כללה 4,064 חולים עם איסכמיה של שריר הלב שתועדה במבחן מאמץ, הדמיה גרעינית או אקו-לב במאמץ, או FFR.

במהלך חציון מעקב של חמש שנים, שיעורי התמותה, אוטם לבבי לא-פטאלי, רה-וסקולריזציה לא-מתוכננת ואנגינה, לא היו שונים בין חולים שטופלו תרופתית וחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית.

ממצאים אלו ייחודיים בטיבם מאחר וזוהי מטה האנליזה הראשונה שהתמקדה בחולים עם עדות אובייקטיבית לאיסכמיה של שריר הלב, כמעט כולם טופלו בתומכנים שהוכנסו לעורקים הכליליים וכן ניתן טיפול למניעה שניונית. הממצאים תומכים בסברה כי הקשר בין איסכמיה ותמותה אינו משתנה עקב רה-וסקולריזציה באמצעות צנתר של ההיצרות הכלילית.

החוקרים מסבירים כי הסקירה אינה יכולה להבחין בין חולים עם איסכמיה קלה ובין אלו עם אזורי איסכמיה נרחבים. ייתכן כי זהו הגורם המבחין העיקרי, והם מקווים כי תוצאות מחקר ISCHEMIA יסייעו בהבנת הנושא טוב יותר.

עם זאת, הנוהג כיום הוא לבדוק נוכחות איסכמיה ולהמשיך לצנתור כלילי במידה וקיימת. עם זאת, במידה ואין שיפור בתוצאות בעקבות רה-וסקולריזציה, ככל הנראה יהיה מקום לשקול מחדש את הגישה הנ”ל.

JAMA Intern Med 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה