במהלך דיון שנערך במסגרת הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association טענו חלק מהמומחים כי מומלץ לטפל בסטטינים בנשים במידה והסיכון הבסיסי שלהם מצדיק זאת, גם בהעדר עדות למחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

במהלך הכנס הוקדש מפגש מיוחד למחלוקת הנוגעת להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומומחים בתחום ציינו מאמר שפורסם במהלך חודש נובמבר ב-New York Times וכן מאמר מערכת שכתבו מומחים אחרים בהתייחסותם להנחיות ה-American College of Cardiology וה-American Heart Association, שפותחו בשיתוף עם ה-National Heart, Lung, and Blood Institute, וממליצות לרופאים לזנוח את יעדי כולסטרול ולהתמקד בארבע קבוצות חולים, כולל אלו עם מחלת לב וכלי דם אך סיכון של 7.5% ומעלה למחלה בתוך עשר שנים, לטיפול בסטטינים.

במאמר המערכת טענו המומחים כי למרות שההנחיות ממליצות על טיפול בסטטינים בנשים בגילאי 45-75 שנים, בסיכון מוגבר למחלת לב ועם עליה קלה בערכי LDL, באותיות הקטנות במסמך בן 284 העמודים נכתב כי חסרים מחקרים קליניים להערכת הפחתת ערכי LDL בקטגורית סיכון זו.

במהלך הכנס הסבירו מומחים שסייעו בניסוח הנחיות חדשות לאיזון רמות השומנים בדם כי התועלת של סטטינים במניעה שניונית היא מוכחת היטב בגברים ובנשים, עם ירידה של כ-30% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים עם הטיפול התרופתי. עם זאת, הפחתת הסיכון עם טיפול במסגרת מניעה ראשונית בנשים, עודנה שנויה במחלוקת. מטה-אנליזה אחת משנת 2004 הדגימה ירידה לא-משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם ב-11,000 נשים שטופלו בסטטינים.

עם זאת, מסקירה משנת 2010 שכללה 6,801 נשים, שכללה את מחקר JUPITER, מצאה כי לטיפול בסטטינים תועלת במסגרת מניעה ראשונית בנשים. בניתוח לפי מגדר של נתוני מחקר JUPITER עלה כי Rosuvastatin (קרסטור) הביא להפחתה משמעותית בסיכון היחסי לתוצא הסיום העיקרי תוצא משולב של אוטם לבבי, אירוע מוחי, רה-וסקולריזציה, אשפוז בשל אנגינה לא-יציבה ותמותה מסיבות קרדיווסקולאריות בהיקף של 46%. הירידה נבעה בעיקר מירידה בסיכון לרה-וסקולריזציה ואשפוז בשל אנגינה לא-יציבה.

אחרים טוענים כי התרופות פשוט לא מביאות להפחתת הסיכון לתמותה בנשים עם סיכון למחלת לב הנמוך מ-20% בתוך עשר שנים. כמו כן, בכלל מחקר JUPITER, שכלל 18,000 חולים, החוקרים לא מצאו תועלת לטיפול כאשר התמקדו בתת הקבוצה של הנשים במחקר. חלק טענו כי למחקר JUPITER עוצמה מספקת לכלל גודל המדגם, אך לא להערכת הנתונים בנשים בלבד. בנוסף, מבחנים סטטיסטיים להטרוגניות הדגימו כי האינטראקציה לפי מין לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

במהלך ההצגה הסבירו המומחים כי העדויות בנושא אינן שלמות וכי אין מחקרים קליניים להערכת הטיפול בסטטינים בנשים בלבד. הם קראו לערוך מחקרים כאלו וציינו כי הוקדשו משאבים רבים מטעם ה-National Institute of Health לחקר סרטן שד, מחלה הגודעת את חייהן של כ-40,000 נשים בכל שנה, אך היקף ההשקעה להערכת מחלות לב וכלי דם בנשים עמד על כרבע מסך ההוצאות הללו, אעפ”י שמחלה זו אחראית למותן של כ-400,000 נשים בכל שנה.

בהתייחסות למחלוקת הוסיפו חוקרים ממונטריאול כי יש מקום להביע דעות ועמדות שונות בעידן של אי-ודאות ברפואה. הם הסכימו עם המלצות ה-AHA/ACC/NHLBI וקבעו כי גם פאנל מומחים בתחום קבע כי העדויות בנושא אינן-מספקות.

מתוך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association

לידיעה במדסקייפ