ע”פ עדכון שהועבר מטעם המרכז לפירפור פרוזדורים בשיבא תל השומר, שימוש בטכניקת ה”קופסא”  מוביל לתוצאות מצוינות בשמירה על קצב סינוס לאחר ניתוח להפסקת פירפור פרוזדורים,  ומאפשר הימנעות מדיסקציה (קרע) סביב ורידי הריאה ע”י ביצוע צריבה בודדת במקום כפולה –  הטכניקה יעילה במיוחד בעת ביצועה בגישה מיני-פולשנית דרך חתך בין צלעי.

ברקע מציינים מומחי המרכז כי פרפור פרוזדורים הינה הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר באדם המופיעה בעד 2% מהאוכלוסייה הכללית וביותר  מ 10% מהמטופלים שמעל גיל 60 ולפיכך מהווה את אחד מהאתגרים הטיפוליים העיקריים במאה הנוכחית. המחלה נגרמת ממספר רב של מעגלים חשמליים בפרוזדורים הגורמים להתכווצות מהירה בלתי סדירה ובלתי יעילה של הפרוזדורים ועקב כך התכווצות בלתי סדירה ולעיתים מהירה של חדרי הלב שמתבטא כדופק לא סדיר ומהיר . פרפור חדרים מלווה בשיעור תמותה ותחלואה ניכר בעיקר על רקע היווצרות קרישי דם

בפרוזדורים המובילים לעליה בסיכון של עד פי 3-5 לשבץ מוחי ועליה של עד פי 1.9 בסיכון לתמותה באנשים הסובלים ממחלה זו.

למרבה הצער , מציינים המומחים, התוצאות של הטיפול התרופתי לפרפור פרוזדורים הינן מאכזבות, ועל כן הטיפול התרופתי כיום מתמקד בהאטת קצב הלב ולא בניסיון לשמר קצב לב סדיר, מה שדורש המשך נטילת מדללי דם. הטיפול במדללי דם מעלה בפני עצמו את הסיכון לתחלואה עם שיעור סיבוכים משמעותיים שמגיע עד כ 2% בשנה.

למרות הניסיון הרב שנצבר בביצוע פעולה זו עדיין קיימים מספר נושאים פתוחים החשובים להבנת הטיפול ; הטיפול הכירורגי בפרפור עלייתי כולל ביצוע צריבות וחתכים בתבנית מוגדרת מראש בלב בפרוזדור ימני ושמאלי   שגורמים כחודשיים אחרי הניתוח להופעת רקמת חיבור (צלקת) לאורך קווי החתכים בצורת מבוך (Maze )

.                   

    עקב כך, מעגלים חשמליים לא סדירים בפרוזדורים מופסקים  ואילו גירוים מהקוצב העליתי Sino-atrial)   node  ) מועברים בין פסי הצלקת לחדרים, ועל-ידי כך משחזרים קצב לב סדיר, קצב סינוס; הטיפול החל בשנות ה  80 וכיום נחשב לפרוצדורה טיפולית מקובלת עם שיעור הצלחה העומד על 90% במעקב של 5 שנים;

מחלקת ניתוחי לב בשיבא בניהולו של פרופסור רענני הינה המחלקה המובילה בארץ של הטיפול הכירורגי בפרפור העליתי וד”ר סטרניק הינו האחראי במחלקה על תחום זה. בשנים האחרונות הגישה הניתוחית שונתה מגישה של  צריבה דו צדדית  סביב ורידי הריאה לצריבה היקפית סביב הורידים (בצורת Box ). העבודה מתארת את הניסיון בביצוע טכניקה חדשה זו.

בין השנים 2009 ועד 2012 בוצעו 90 צריבות בטכניקת “קופסא” תוך שימוש במכשור ביפולרי. רוב המטופלים סבלו מאפיזודות ממושכות של פרפור עלייתי. הטכניקה כללה ביצוע חתך בעליה שמאלית, ביצוע כריתה של אוזנית שמאל, ביצוע צריבה בין החתך בעליה לחתך האוזנית לאורך קו הסינוס הטרנברסיאלי והאובליק (Oblique ) ע”י צורב ביפולרי.  האיסטמוס בעליה שמאלית נצרב בטכניקת קריו. כל החולים נמצאו לאחר הפעולה ועד היום במעקב שוטף המתנהל במרכז להפרעות קצב במכון הלב

במהלך הניתוחי והפרי-אופרטיבי לא נצפו סיבוכים הקשורים לביצוע הצריבה; הטכניקה התבררה כקלה יותר לביצוע עם אפשרות לביצועה גם בחתך זעיר בין צלעי. המעקב אחר המטופלים היה בממוצע כשנתיים ובוצע ע”י צוות משולב של כירורגים ואלקטרופיזיולוגים.  נמצא כי שיעור המטופלים ששמר על קצב סינוס לאחר כחצי שנה  עמד על 94% , לאחר כשנה על 93%, ולאחר כשנתיים על 91%. שיעור המטופלים שלא קיבל טיפול אנטי-אריתמי עמד לאחר כשנתיים על 85%.

מסקנת מבצעי העבודה הייתה שטכניקת הקופסא (Box lesion ) מובילה לתוצאות מצוינות בשמירה על קצב סינוס לאחר הניתוח, הטכניקה מאפשרת הימנעות מדיסקציה (קרע) סביב ורידי הריאה, מאפשרת ביצוע צריבה בודדת במקום כפולה והיא יעילה במיוחד בעת ביצועה בגישה מיני-פולשנית דרך חתך בין צלעי.

המרכז לפרפור פרוזדורים מרכז משותף למרכז להפרעות קצב במכון הלב ו המחלקה לניתוחי לב , הוקם בתרומה של קרן רוטשילד קיסריה  ומטרתו קידום המחקר והטיפול המתקדם בפרפור פרוזדורים .  במרכז האינטגרטיבי הראשון שהוקם בארץ, פועלות מעבדות מחקר, שירות סביב השעון המתבסס על מערכות ניטור שונות ומחקרים קליניים המתבססים על מסד נתונים מקיף ומעודכן.      

 הפעילות כוללת מחקרים בסיסיים במעבדת מחקר ייעודית לנושא פרפור פרוזדורים והפרעות קצב ומרפאות משותפות של מומחים להפרעות קצב ומנתחי הלב לייעוץ ומעקב בנושא טיפול פולשני (טיפולי צריבה וניתוחים) לפרפור פרוזדורים, מרפאות מעקב אחרי חולים שעברו טיפולים אלה  ובסיסי נתונים המתנהלים באופן שוטף למעקב אחרי תוצאות הטיפולים בפרפור פרוזדורים באבלצייות צנתוריות ובניתוחים . ביחידה מתבצעים מחקרים רבים בנושאים שונים הנוגעים להפרעות קצב וקוצבים, ורבים מהמטופלים ביחידה משתייכים או השתייכו בעבר לקבוצת מחקר כזו או אחרת.                                                    

מנהלי הפרויקט: פרופ’ מיכאל אלדר מנהל מרכז הלב, פרופ  אהוד רענני מנהל מערך לניתוחי לב, פרופ’ מיכאל גליקסון, מנהל המרכז להפרעות קצב .