סיכום הידיעה  באדיבות סטארגומים www.stargumim.co.il .

ע”פ מטה-אנליזה חדש מה-JAMA חיסון נגד שפעת נמצא קשור לירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים משמעותיים, במיוחד בקרב מטופלים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.

ברקע מציינים המחברים כי בין גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים שאינם מסורתיים, נשאר תחום העניין בקשר האפשרי בין זיהומים במערכת הנשימה, להן שפעת ומחלות דמויות שפעת הן גורמים מרכזיים, ואירועים קרדיווסקולריים שלאחריהן. מחקרים קודמים הציעו שמחלות דמויות-שפעת עונתיות עשויות להסביר גורם משפיע מרכזי של תזמון אירועי טרומבוליטיים וסקולריים חריפים במטופלים עם מחלות עורקים כליליים (CAD ) שהיו יציבות קודם לכן ומחלות של כלי הדם במוח. תמיכה נוספת בהשערה זו נותנים מספר מחקרים אפידמיולוגיים אשר הציעו מערכת יחסים אורכית ניגודית בין חיסון נגד שפעת ובין הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים קטלניים ושאינם קטלניים. מספר ניסויים קליניים אקראיים קטנים בחנו במפורש האם חיסון נגד שפעת עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים עם השפעות טיפול נרחבות. בהתבסס על ממצאים תצפיתיים ברובם, קווי המנחה של ההתאחדות הרפואית ממליצים על חיסון כלל עולמי של מטופלים עם מחלה קרדיווסקולריות או כאלה הנמצאים בסיכון לכזו לצורך הגנה מפני סיבוכי שפעת. התאחדויות קרדיווסקולריות המליצו בשנת 2006 באופן ספציפי על חסון נגד שפעת לשם מניעה שניונית של מחלת לב איסכמית בהתבסס על מחקרים קליניים אקראיים שדווחו מוקדם יותר. בשל האפשרות לחוסר אבחנה במחקר תצפיתי של נושא זה ובשל מטה-אנליזות קודמות שכללו מחקרים תצפיתיים אולם השמיטו סקירה שיטתית של כל הניסויים הקליניים בחיסון נגד שפעת, ביקשנו לבצע סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של כל הניסויים הקליניים האקראיים בחיסון נגד שפעת אשר חקרו אירועים קרדיווסקולריים כתוצאי יעילות או בטיחות.

מטרת החוקרים הייתה  לקבוע אם חיסון נגד שפעת קשור במניעה של אירועים קרדיווסקולריים.

מקורות הנתונים ובחירת המחקר  כללו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של MEDLINE (1946-אוגוסט 2013), EMBASE (1947-אוגוסט 2013) והמרשם המרכזי של ספריית Cochrane של ניסויים מבוקרים (ביקורת-אוגוסט 2013) של ניסויים קליניים אקראיים (RCTs ) המשווים חיסון נגד שפעת עם אינבו או בקרה במטופלים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולרית, המדווחים על תוצאים קרדיווסקולריים כאירועי יעילות או בטיחות.

אופן איסוף הנתונים ומיזוגם בוצע באמצעות שני חוקרים אשר שלפו נתונים באופן עצמאי על פי תוכנית הניסוי, מאפייני קו ההתחלה, תוצאים ואירועי בטיחות מתוך התסריטים שפורסמו ומתוך נתונים משלימים שלא פורסמו. מחקרים באיכות גבוהה נחשבו ככאלה אשר תיארו שיטה נאותה של רנדומיזציה, הסוואת ההקצאה, סמיות ושלמות המעקב.

התוצאים והמדדים העיקריים שנבחנו במחקר כללו השפעות אקראיות של יחסי סיכון (RRs ) בשיטת Mantel-Haenszel ורווחי בר סמך (CIs ) של 95% אשר נגזרו עבור אירועים קרדיווסקולריים מורכבים, תמותה קרדיווסקולרית, תמותה מכל סיבה ואירועים קרדיווסקולריים יחידניים. הניתוחים רובדו על פי תת-קבוצות של מטופלים עם וללא היסטוריה של תסמונת כלילית חריפה (ACS ) בתוך שנה אחת מהרנדומיזציה.

תוצאות המטה-אנליזה:    נכללו חמישה ניסויים קליניים שפורסמו ואחד שלא פורסם, בהם נכללו 6735 מטופלים (גיל ממוצע, 67 שנה; 51.3% נשים; 36.2% עם היסטוריה לבבית; זמן מעקב ממוצע, 7.9 חודשים). חיסון נגד שפעת נקשר בסיכון נמוך לאירועים קרדיווסקולריים מרוכבים (2.9% כנגד 4.7%; יחס סיכון 0.64 [ 95% CI, 0.48-0.86 ], P = .003 ) בניסויים שפורסמו. אינטראקציה של הטיפול נראתה בין מטופלים עם (יחס סיכון, 0.45 [

95% CI, 0.32-0.63 ]) וללא (יחס סיכון 0.94 [ 95% CI, 0.55-1.61 ]) ACS בעת האחרונה (P עבור אינטראקציה – .02 ). התוצאות היו דומות בתוספת הנתונים שלא פורסמו.

החוקרים מציגים את המסקנות והרלבנטיות כשהם מסכמים כי במטה אנליזה זו של מחקרים קליניים אקראיים, השימוש בחיסון נגד שפעת היה קשור בסיכון נמוך יותר לאירועים חריגים קרדיווסקולריים משמעותיים. השפעת הטיפול הגדולה ביותר נראתה בקרב המטופלים בסיכון הגבוה ביותר עם מחלה כלילית פעילה יותר. הם מציינים כי נדרש ניסוי גדול, רב מרכזי, בעל עוצמה נאותה לבדוק ממצאים אלה ולהעריך את נקודות הסיום הקרדיווסקולריות השונות.

JAMA. 2013;310(16):1711-1720