הסיכון המשוער לאירועים כליליים מג’וריים לאחר 20 שנים בעקבות טיפול בהקרנות לסרטן שד בשלב מוקדם היה תלוי מאוד בשאלה אם ההקרנה ניתנה לצד ימין או שמאל, בזמן שהחולה שוכבת או עומדת, ובעיקר בתלות בסיכון הקרדיווסקולארי הבסיסי של החולה, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי קטן.
הקרנות לצד השמאלי בחולה שוכבת, בעיקר בחולות עם סיכון בסיסי גבוה, מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאירועים כליליים. בנשים עומדות שטופלו בהקרנות לצד הימני, בעיקר אלו עם סיכון בסיסי נמוך, תועד הסיכון הנמוך ביותר.
לאור ההשפעה הבולטת של מדד Reynolds על הסיכון הכלילי המאוחר, החוקרים מציעים כי טיפול קרינתי מלווה בסיכונים לאירועים כליליים מג’וריים, אותו ככל הניתן ניתן להפחית באמצעות איזון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (כולסטרול, עישון, יתר לחץ דם), עם שינוי אורחות חיים ו/או טיפול תרופתי.
החוקרים העריכו את הסיכון על-רקע מינון הקרינה לפי כיוון ומנח הגוף, על-פי סדרה היסטורית של נשים שקיבלו הקרנות לשד בין השנים 1958-2001. הם בחנו באופן פרוספקטיבי שתי תוכניות טיפול קרינת, בהתאם למנח החולה (שוכבת/עומדת), ב-48 נשים עם סרטן שד בשלב 0 עד IIA.
מהנתונים עולה כי מינון הקרינה הממוצע ללב עם הקרנה לצד שמאל עמד על 2.17 Gy, כאשר החולה שוכבת, ועל 1.03 Gy כאשר החולה עומדת. באשר להקרנה לצד ימין, המינונים המשוערים עמדו על 0.62 Gy ו-0.64 Gy בשכיבה ועמידה, בהתאמה.
באשר לטיפול לצד ימין או שמאל, הסיכון המוגבר לאירועים כליליים עלה עם עליה בסיכון הבסיסי למחלות לב וכלי דם. באשר לטיפול שניתן לצד שמאל, החוקרים מצאו כי בשכיבה הסיכון הכלילי היה נמוך יותר באופן עקבי, ללא תלות בסיכון הבסיסי. באשר לטיפול שניתן לצד ימין, הסיכון הכלילי המוגבר היה דומה בשכיבה ובעמידה בכל רמת סיכון בסיסי. הבדלים בצד הטיפול הקרינתי ובמנח הגוף השפיעו על הסיכון הכלילי בעיקר בנשים עם סיכון בסיסי גבוה.
JAMA Internal Medicine
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!