השוואה בין Ticagrelor ובין Prasugrel בחולי סוכרת עם תסמונת כלילית חדה (Thromb Haemost)

במאמר שפורסם בכתב העת Thrombosis and Hemostasis מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במנת העמסה של Ticagrelor עדיף על טיפול במנת העמסה של Prasugrel להפחתת תגובתיות טסיות בחולי סוכרת עם תסמונת כלילית חדה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עיכוב אופטימאלי של קולטן P2Y12 חשוב למניעת הישנות אירועים איסכמיים בחולים העוברים התערבות כלילית מילעורית. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות את רמות עיכוב תגובתיות טסיות בעקבות מנת העמסה של Prasugrel ו-Ticagrelor במקרים של תסמונת כלילית חדה בחולי סוכרת, שעברו התערבות כלילית מילעורית.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, בתווית-פתוחה, במרכז יחיד. חולים עם סוכרת שעברו התערבות כלילית מילעורית בשל תסמונת כלילית חדה חולקו באקראי לטיפול ב-Prasugrel במינון 60 מ”ג או Ticagrelor במינון 180 מ”ג. תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה רמת תגובתיות הטסיות, כפי שנקבע 6 ו-18 שעות לאחר מנת ההעמסה, בהשוואה למדד VASP.

100 חולים חולקו באקראי והחוקרים לא זיהו הבדלים במאפיינים הבסיסיים של החולים בשתי הקבוצות. בפרט, שיעור החולים שקיבלו טיפול באינסולין היה דומה (25% לעומת 28.6%, p=0.7). מנת העמסה של Ticagrlor הביאה לתגובתיות טסיות נמוכה יותר משמעותית, בהשוואה ל-Prasugrel (17.3% לעומת 27.7%, p=0.009). בנוסף, שיעורי תגובתיות טסיות גבוהה תחת טיפול, שהוגדרו בנוכחות VASP של 50% ומעלה, נטו להיות נמוכים יותר בקבוצת המטופלים ב-Ticagrelor, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (6% לעומת 16%, p=0.2). שיעורי תגובתיות טסיות נמוכה תחת טיפול היו זהים (60% לעומת 54%, p=0.8).

החוקרים כותבים כי יש לערוך מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם הפוטנטיות הגבוהה יותר של Ticagrelor, כפי שתועדה במחקר הנוכחי, תתורגם לתועלת קלינית.

Thromb Haemost. 2013 Oct 24;111(2).

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה