ע”פ מחקר חדש מ-JACC שימוש ב-Bivalirudin (אנגיומקס) במטופלים עם אוטם שריר הלב עם עליית מקטע ST (ובקיצור STEMI) העוברים PCI ראשוני מפחית את התמותה הקרדיאלית בהשוואה לאלו שטופלו בהפרין, כאשר רק חלק מהירידה בתמותה קשור לירידה שנמצאה בסיכון לדימומים.
מטרת החוקרים הייתה לקבוע אם ההפחתה של תמותה קרדיאלית במטופלי STEMI העוברים PCI ראשוני תוך שימוש בביואלירודין, בהשוואה לאלו שטופלו בהפרין לא מופרד ( unfractionated) + חוסם גליקופרוטאין IIb/IIIa (ובקיצור UFH+GPI) , היא אך ורק בגלל הירידה בדימומים.
לצורך כך עקבו החוקרים אחר 3,602 מטופלי STEMI שעברו PCI ראשוני ואשר חולקו אקראית בין ביואלירודין או UFH+GPI . נעשה מעקב לאורך 3 שנים על אירועי תמותה ודימומים בשתי הקבוצות.
נמצא שלאורך 3 שנים המטופלים בקבוצת הביואלירודין סבלו משיעור נמוך יותר של דימומים בהשוואה לקבוצת ה-UFH+GPI (: שיעור של 6.9% לעומת 10.5% , יחס סיכון של 0.64 ברווח בר סמך של 0.51-0.8 , p<0.0001 ), וגם משיעורי תמותה קטנים יותר (2.9% לעומת 5.1%, עם יחס סיכון של 0.56, ברווח בר סמך של 0.4-0.8, p=0.001).
התמותה הקרדיאלית הייתה גם נמוכה יותר במטופלים שחוו דימום מג’ורי בקבוצת הביואלירודין בהשוואה לקבוצת ה-UFH+GPI ( שיעור של 5.8% מול 14.6% , P=0.025 ) והן גם בקבוצה שלא חוותה דימומים מג’וריים (2.6% לעומת 3.8% , p=0.048).
בניתוח רב משתנים עם התאמה מלאה לגורמי סיכון לדימומים מגוריים ואירועים חריגים אחרים, ביואלירודין היה עדיין קשור עם הפחתה של 43% בסיכון לתמותה קרדיאלית לאורך 3 שנות מעקב (יחס סיכון 0.57, ברווח בר סמך של 0.39-0.83 , p=0.003).
מסקנת החוקרים היא שביואלירודין מפחית תמותה קרדיאלית במטופלים עם STEMI העוברים PCI ראשוני, כשניתן לייחס את הירידה בתמותה רק באופן חלקי לירידה בדימומים. החוקרים ממליצים לבצע מחקרים נוספים שיזהו את התועלת שאינה קשורה לדימומים של השימוש בביואלירודין במטופלים אלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!