קרדיולוגיה

הערכת הקשר בין טיפול בגלוקוקורטיקואידים בדלקת מפרקים שגרונית ובין תמותה (Rheumatology)

במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר מנה-תגובה בין טיפול בגלוקוקורטיקואידים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין שיעורי התמותה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון יומי ומינון מצטבר של גלוקוקורטיקואידים וסף המינון הקשור בעליה בשיעורי התמותה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

החוקרים גייסו חולים עם דלקת מפרקים שגרונית ממרפאות ריאומטולוגיות. בכל שנה, הם בחנו את מינון גלוקוקורטיקואידים ונתונים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים, קליניים ומאפיינים מעבדתיים של דלקת מפרקים שגרונית, גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וסימנים חיוניים. הם ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים יומי או מצטבר ובין שיעורי התמותה, תוך תקנון לערפלנים אפשריים.

מדגם המחקר כלל 779 חולים עם 7,203 שנות-אדם, במהלכן תועדו 237 מקרי תמותה (שיעורי תמותה של 3.2 ל-100 שנות-אדם). 120 ממקרי התמותה הללו נבעו מסיבות קרדיווסקולאריות, עם שיעורי תמותה קרדיווסקולארית של 1.9. החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה בין חשיפה לגלוקוקורטיקואידים ובין עליה בשיעורי התמותה מכל-סיבה, עם יחס סיכון מתוקן של 1.04 לכל מ”ג פרדניזון יומי. בהשוואה לחולים שלא טופלו בסטרואידים, המינון היומי המינימאלי של פרדניזון שנקשר עם שיעורי תמותה מכל-סיבה עמד על 8-15 מ”ג, עם יחס סיכון מתוקן של 1.78. באשר למינון מצטבר של גלוקוקורטיקואידים, המינון המינימאלי שנקשר עם תמותה מכל-סיבה עמד על 40 גרם, עם יחס סיכון של 1.89.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי ייתכן וקיים סף מינון מתחתיו אין עליה בשיעורי התמותה עם טיפול בגלווקוקורטיקואידים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

Rheumatology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה