שאיבה של קריש דם לפני צנתור כלילי בחולים עם STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) לא הביאה להפחתה משמעותית בסיכון לתמותה לאחר 30 ימים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology ).
במסגרת המחקר התבססו החוקרים על מאגר נתוני SCAAR (Swedish Coronary Angiography and Angioplasty Registry) בחנו החוקרים את כל תוצאי הסיום הקליניים אודות 7,244 חולים עם STEMI, שחולקו באקראי (3,625 לקבוצת ביקורת שכללה צנתור כלילי בלבד ו-3,621 לקבוצת התערבות שכללה שאיבה של קריש הדם ולאחריה צנתור כלילי).
שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים עמדו על 2.8% בחולים בהם בוצעה שאיבה של קריש הדם ועל 3.0% בחולים שעברו צנתור כלילי ללא שאיבה של קריש הדם, הבדל שלא היה משמעותי סטטיסטית. החוקרים זיהו מגמה לפיה חלה ירידה בסיכון לאשפוזים בשל הישנות אוטם לבבי בתוך 30 ימים ובסיכון לתרומבוזיס של התומכן עם שאיבה של קריש הדם, אך הבדלים אלו לא היו מובהקים סטטיסטית.
התוצאה הנייטראלית הייתה עקבית בכל קבוצות החולים, ללא תלות במאפיינים הקליניים והאנגיוגרפיים הבסיסיים. יתרה מזאת, לא זוהתה השפעה משמעותית לשאיבה של קריש הדם על אף אחד מהתוצאות המשניים.
מומחים בתחום כותבים כי התועלת של שאיבת קריש דם עשויה להופיע לאחר למעלה משלושים ימים מההתערבות. בנוסף, בעוד שמדובר במחקר פרגמטי במבנה שלו עם שאלת מחקר ברורה, תוצאי הסיום הקליניים לא נקבעו באופן מסודר. כתוצאה מכך, ייתכן כי חלק מהתומכים בפרוצדורת שאיבת קריש דם, ימשיכו לבצע את הפרוצדורה לאור העדר חששות הנוגעות לבטיחות הטיפול. תומכים אלו עשויים להתבסס גם על הירידה באשפוזים בשל אוטמים לבביים חוזרים.
בשלב זה, הנתונים מציעים כי התועלת בשיעורי התמותה עם שאיבה של קריש הדם, שזוהתה במחקרים קליניים מוקדמים, עשויה לנבוע מממצא אקראי. דרוש ניתוח מעודכן של התוצאות לאחר 12 חודשי מעקב.
N Engl J Med 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!