הוספת ניאצין לטיפול בסטטינים מביאה לעליה רמות HDL, אך אינה מביאה לשיפור בתוצאות הקליניות ובמכתב עורך שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מציעים מומחים את הסיבה לכך.
לדברי הכותבים, זמן רב האמינו רבים כי העלאת רמות HDL בדם תתורגם באופן אוטומטי לשיפור התוצאות הקליניות. אולם, להוספת ניאצין לטיפול בסטטינים במחקר AIM-HIGH ו-HPS2-THRIVE ללא הייתה השפעה זו.
בניתוח פוסט-הוק של משתתפים במחקר אחר להערכת ניאצין וסטטינים, החוקרים בחנו את התכונות הפונקציונאליות של HDL. הם מצאו כי גם עם עליה בערכי HDL, לא חל שיפור בתפקוד חלקיקי HDL.
במחקר המקורי, בהשוואה לטיפול ב-Simvastatin עם פלסבו, טיפול בשילוב Simvastatin עם ניאצין לווה בהשפעה חיובית על חלקיקי apoB, תוך העלאת רמות HDL. החוקרים בחנו את יכולת סילוק כולסטרול ומדד הדלקת של חלקיקי HDL ב-39 מבין 75 המשתתפים במחקר NCT00307307 (19 מקבוצת הטיפול בניאצין ו-20 מקבוצת הפלסבו).
הכותבים מסבירים כי יכולת סילוק כולסטרול הינה סמן ליכולת של פלזמה ללא Apolipoprotein B לעכב חמצון של חלקיקי LDL טהורים. המדד הדלקתי פגום במהלך תסמונת כלילית חדה.
רמת הכולסטרול הכוללת עמדה בממוצע של 185 מ”ג לד”ל, עם ערכי HDL שעמדו בממוצע על 46 מ”ג לד”ל וערכי LDL שעמדו בממוצע של 116 מ”ג לד”ל.
לאחר שישה חודשים, הוספת ניאצין הובילה לעליה משמעותית בממוצע ערכי HDL, מ-46 ל-57 מ”ג לד”ל (p=0.001).
עם זאת, למרות השינויים החיוביים בפרופיל השומנים, לא חל שינוי ביכולת סילוק כולסטרול או במדד הדלקתי של חלקיקי HDL, וזהו הסבר אפשרי אחד לתוצאות המאכזבות במחקרים קליניים שפורסמו לאחרונה.
החוקרים מקווים כי ממצאים אלו, ביחד עם מדדים מעבדתיים מתוחכמים יותר, יסייעו בהבנה טובה יותר כיצד לעבור מהתמקדות פשוטה ברמות HDL לניבוי טוב יותר של סוגי הטיפולים הצפויים להוכיח עצמם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!