במחקר חדש מה-Diabetes Care
מציגים החוקרים נתונים לפיהם השימוש ב-sitagliptin (ג’נוביה) כטיפול יחיד או בשילוב עם אינסולין בזאלי בחולים מאושפזים בפנימית או בכירורגית הוא בטוח ואפקטיבי בניהול היפרגליקמיה.
מטרת החוקרים הייתה לבחון את הבטיחות והיעילות של סיטגליפטין עבור מטופלים מאושפזים עם סוכרת סוג 2 בפנימית ובכירורגיה.
מחקר פיילוט זה היה רב מרכזי, פתוח תווית, אקראי וכלל 90 מטופלים עם הסטוריה ידועה של סוכרת סוג 2 המטופלים בדיאטה, ותרופות פומיות נגד סוכרת או באינסולין במינון נמוך (מתחת ל-0.4 יח’/ק”ג/יום), אשר חולקו באופן אקראי לקבלת סיטגליפטין בלבד או בשילוב עם אינסולין בזאלי גלרג’ין (לנטוס), או שילוב של בזאלי – בולוס (גלרג’ין וליספרו עם תיקוני מינון של ליספרו).
התוצאות המרכזיות שנבחנו במחקר היו ההבדלים ברמות הסוכר היומיות, שכיחות של כשלון טיפולי (שהוגדר כשלושה או יותר ימים שבהם רמת הסוכר הייתה מעל 240 מ”ג/ד”ל, או רמה יומית ממוצעת של סוכר מעל 240 מ”ג/ד”ל), והבדלים במקרי היפוגליקמיה בקבוצות השונות.
החוקרים מדווחים כי האיזון הגליקמי השתפר באופן דומה בכל קבוצות הטיפול. לא היו הבדלים ברמות הממוצעת של הסוכר לאחר היום הראשון של הטיפול (P = 0.23) , ולא במס’ הקריאות של רמות סוכר בדם שהיו בטווח של 70 ו-140 מ”ג/ד”ל (P = 0.53), ובמספר הקריאות של רמות סוכר בדם מעל 200 מ”ג/ד”ל (P = 0.23), ומספר כשלונות הטיפול (P > 0.99).
סה”כ המינון היומי של אינסולין ומס’ זריקות האינסולין היה נמוך באופן מובהק בקבוצה שקיבלה סיטגליפטין בהשוואה לקבוצת הטיפול במשטרי האינסולין של בזאל-בולוס (P < 0.001 בשניהם).
לא היו הבדלים בזמן השהייה בבית החולים (P = 0.78) או במס’ אירועי ההיפוגליקמיה בין הקבוצות (P = 0.86) .
החוקרים מסכמים כי תוצאות מחקר פיילוט זה מצביעים על כך שהטיפול בסיטגליפטין בלבד, או בשילוב עם אינסולין בזאלי הוא בטוח ואפקטיבי בניהול היפרגליקמיה בחולי סוכרת המאושפזים במחלקות פנימיות וכירורגיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!