מחקר חדש מצא כי טיפול במקביל בנוגדי קרישה פומיים ובאספירין במטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים נקשר לעליה בסיכון לדימומים.
תפקידו של הטיפול במקביל באספירין במטופלים עם פרפור פרוזדורים (AF) המקבלים טיפול נוגד קרישה פומיים (OAC) איננו ברור. החוקרים ניסו לבחון את השימוש הממושך באספירין ואת הקשר שלו לממצאים קלינים במטופלים עם AF המטופלים עם OAC. במחקר ה-ORBIT (The Outcomes Registry for Better Informed Treatment) נכללו למעלה מעשרת אלפים מטופלים עם AF מיותר ממאה ושבעים מרכזים בארצות הברית , בין קיץ 2010 לזה של 2011. אוכלוסית המחקר הנוכחי נבחרה מתוך קבוצה זו על בסיס נטילה של OAC ועמדה על 7347 משתתפים.
החוקרים השתמשו במודלים של רגרסיה לוגיסטית רבת משתנים והיררכית כדי להעריך את הגורמים הקשורים לטיפול במקביל באספירין. יעד המחקר העיקרי היה בחינת התמותה, האשפוזים, אירועים איסכמיים ודימומים לאחר חצי שנה. החוקרים מצאו כי בסך הכל, 35% מהמטופלים עם AF שטופלו ב-OAC קיבלו גם אספירין במקביל (וכונו OAC+ASA). המטופלים הללו היו בעיקר גברים (66% בקבוצה זו לעומת 53% בקבוצת OAC בלבד) והם סבלו יותר מתחלואה מקבילה מאשר בקבוצת הטיפול היחיד. קרוב לארבעים אחוזים מהמשתתפים בקבוצת הטיפול המשולב סבלו מהיסטוריה של מחלה אתרוסקלרוטית, ו-17% היו עם רמות גבוהות יותר במדד ATRIA bleeding risk (≥5). דימומים חריפים ואשפוזים בשל דימום היו שכיחים יותר באופן מובהק בקבוצת הטיפול ב- OAC+ASA מאשר בקבוצת הטיפול ב-OAC בלבד (HR 1.53, 95% CI 1.20-1.96 עבור דימומים ו- HR 1.52, 95% CI 1.17-1.97עבור אשפוזים). שיעורי האירועים האיסכמיים היו נמוכים.
החוקרים מסכמים כי ניכר כי מטופלים עם פרפור פרוזדורים, המקבלים טיפול בנוגדי קרישה פומיים, מקבלים לעתים קרובות גם אספירין במקביל, גם ללא נוכחות של מחלה קרדיווסקולרית. הם כותבים כי השימוש המשולב ב-OAC+ASA נקשר לעליה בסיכון לדימומים, כך שיש צורך לתת את הדעת באילו מקרים והאם התועלת של הטיפול המקביל באספירין עולה על הסיכונים האפשריים בקבוצת המטופלים הזו.
CIRCULATIONAHA 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!