חמש שנים לאחר פרסום תוצאות מחקר ACCORD (Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes) ו-ADVANCE, חלק מהרופאים עדיין מחפשים אחר תשובות ברורות וחד-משמעיות באשר לשאלה איזו רמת HbA1c מביאה לתועלת הרבה ביותר ולסיכון הנמוך ביותר.

בעוד שהנחיות חדשות בנושא פורסמו בשנה שעברה, במהלך הרצאה שניתנה במסגרת כנס ה-American Diabetes Association הצביעו המומחים על העובדה כי רופאי סוכרת וקרדיולוגים לחלוטין אינם מרוצים מרמת העדויות הזמינות.

הנחיות בנושא היפרגליקמיה פורסמו בשנת 2012 מטעם ה-ADA/EASD וקבעו כי אלגוריתם עם ערך ברור וחד הוא פחות שימושי במקרים של איזון רמות הסוכר בדם. ערכי HbA1c של 7% מהווים לרוב את יעד הטיפול, אך ניתן לשקול יעד גבוה יותר בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית מתקדמת, תוחלת חיים קצרה או מחלות רפואיות מרובות , בעוד שיעדים נמוכים יותר מועדפים לעיתים קרובות בחולים עם אבחנה חדשה, עם מוטיבציה גבוהה. מרבית רופאי הסוכרת מסכימים כיום כי רמות סוכר גבוהות או נמוכות מדי מציבות את החולה בסיכון.

באחד המחקרים שהוצג בכנס הציגו החוקרים ניתוח של עיקרון הנטל הגליקמי, בניסיון להעריך את “הזמן בטווח” של 7-8.5% בכדי לנבא טוב יותר אם קיים סף נטל גליקמי מעליו חלה עליה ניכרת סיכון למחלות לב וכלי דם.

מהנתונים עלה קשר בין ערכי HbA1c בעת האבחנה ובמהלך תקופת המעקב ובין עליה מתונה בסיכון לאשפוזים על-רקע מחלות לב וכלי דם, וכי הנטל הגליקמי החודשי הממוצע היה רק מעט טוב יותר בניבוי אשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם.

אין דרך חד-משמעית לחישוב הנטל הגליקמי ומדד זה אינו מנבא טוב יותר מערכי HbA1c את הסיכון למחלות לב וכלי דם. יתרה מזאת, משתנים אחרים, דוגמת גיל, לחץ דם סיסטולי, ערכי כולסטרול, נוכחות מחלת עורקים כלילית או אי-ספיקת לב זוהו כולם כגורמים מנבאים טובים יותר לאשפוז עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לכל מדדי HbA1c השונים, עם יוצא דופן אחד. ערכי HbA1c בשלב מסוים עלו מעל 7% זוהו כגורם מנבא משמעותי למחלות לב וכלי דם. במידה והחולה עלה אי-פעם מעבר לסף של 7%, אזי הסיכון לאשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם עלה ב-39%, בהשוואה לחולים שמעולם לא עברו סף זה.

לכן, עליית ערכי HbA1c מעבר לסף של 7%, בשלב מסוים במהלך המחלה, הינה גורם המנבא מחלות לב וכלי דם, עם השלכות מרחיקות לכת בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת.

בהרצאה נפרדת, חוקרים התבססו על סדרה שפורסמה בעבר במטרה לבחון את חשיבות ערכי HbA1c בקבוצות ספציפיות. שני מחקרים כאלו סיפקו נתונים חדשים אודות הפרדוקס ההיספאני של איזון רמות הסוכר.

מחקר אחד כלל נתונים אודות כ-3,500 משתתפים עם אבחנה של סוכרת או ערכי HbA1c בסיסיים של 6.5% ומעלה בסקר NHANES III , עם מעקב אחר החולים במשך 7.5 שנים להערכת שיעורי התמותה ומקרי תמותה קרדיווסקולארית. מהנתונים עלה כי הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית עלו לאחר רמות של 7.6% ו-9.4%, בהתאמה בכלל העוקבה. עם זאת, החוקרים מציינים כי הן בהיספאנים והן בנשים, הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה מוגבר משמעותית בטווח ערכים של 6.5-7.5%, ממצא שלא זוהה בגברים לבנים, לא-היספאנים, ובשחורים לא-היספאנים.

המומחים סיכמו כי ייתכן ואיזון הדוק של רמות הסוכר בדם (ערכי HbA1c מתחת ל-6.5%) לא יביא לעליה בסיכון לתמותה מכל-סיבה או תמותה קרדיווסקולארית, אך אין לתת לערכי HbA1c בחולי סוכרת לעלות מעבר ל-7.5%. עם זאת, בנשים ואמריקאים ממוצא מקסיקני, דרושים יעדים הדוקים יותר של ערכי HbA1c.

מתוך כנס ה-ADA

לידיעה ב-HeartWire