מחקרים שונים מצאו כי הזמן הוא מרכיב חיוני בתועלת של מתן tPA (intravenous tissue-type plasminogen activator) בטיפול בשבץ איסכמי. מטרת החוקרים במחקר זה היתה להעריך עד כמה הזמן מהשבץ עד לטיפול (OTT – onset to treatment) קשור לתוצאות במטופלים שסבלו שבץ איסכמי וטופלו ב-tPA דרך הוריד. נמצא, כי טיפול תרומבוליטי מוקדם נקשר לירידה בסיכון לתמותה ולדימום תוך גולגלתי בבית החולים ולסיכוי טוב יותר להשתחרר מבית החולים במצב אמבולטורי.
המידע שבו השתמשו החוקרים הגיעו מנתוני למעלה מ-58 אלף מטופלים שסבלו משבץ איסכמי וטופלו עם tPA בתוך 4.5 שעות מהופעת הסימפטומים, בקרוב ל-1400 בתי חולים שהשתתפו בתכנית לשיפור בעמידה בהנחיות הטיפול בשבץ, בין 2003-2012. יעד המחקר העיקרי של החוקרים היה בחינת את הקשר בין ה-OTT לבין התמותה, דימומים סימפטומטיים תוך גולגלתיים, המצב האמבולטורי בעת השחרור ויעד השחרור.
החוקרים מצאו כי בין 58,353 המטופלים שקיבלו tPA (הגיל הממוצע היה 72 וכמחציתם היו נשים), זמן ה-OTT החציוני היה 144 דקות , כשכ-9% מהם טופלו בתוך 90 דקות מהתסמינים, כ-77% טופלו בתוך 91-180 דקות וכ-14% טופלו בתוך 181-270 דקות.
לפני שקיבלו טיפול, כמעט 88% מהמטופלים היו עם ציון חציוני של 11 בסולם השבץ של המכון הלאומי לבריאות (הציונים היו בטווח של 6-17). הגורמים שהיו קשורים בקשר החזק ביותר עם זמן OTT קצר יותר היו חומרת השבץ אצל המטופל (יחס סיכויים של 2.8, 95% CI, 2.5-3.1 לכל עלייה של 5 נקודות), הגעה באמבולנס (OR 5.9, 95% CI, 4.5-7.3) והגעה בשעות הפעילות הרגילות (OR 4.6, 95% CI, 3.8-5.4). החוקרים מצאו כי כ-5140 מהמשתתפים מתו בבית החולים (כ-9%) , כחמישה אחוזים (2873 מטופלים) סבלו מדימומים תוך גולגלתיים, ו-למעלה מ-19 אלף מהמטופלים (כ-33%) עזבו את בית החולים במצב אמבולטורי. 38.6% מהמשתתפים שוחררו לביתם.
זמן OTT מהיר יותר, במרווחים של 15 דקות, נקשר לירידה בתמותה בבית החולים (עם OR של 0.96, 95% CI, 0.95-0.98 כש- P < .001), לירידה בסיכון לדימומים תוך גולגלתיים (עם OR דומה של 0.96, 95% CI, 0.95-0.98 כש- P < .001) ונקשר גם לעליה בסיכוי להגעה למצב אמבולטורי בעת השחרור (OR 1.04, 95% CI, 1.03-1.05, P < .001) ועם סיכוי טוב יותר להשתחרר מבית החולים ישירות הביתה (OR 1.03, 95% CI, 1.02-1.04, P < .001).
החוקרים מסכמים אם כן כי טיפול תרומבוליטי מוקדם נקשר לירידה בסיכון לתמותה ולדימום תוך גולגלתי בבית החולים. החולים שטופלו מוקדם יותר היו בעלי סיכוי טוב יותר להשתחרר מבית החולים לביתם כשהם במצב אמבולטורי ועצמאי. ממצאים אלה תומכים בזירוז הטיפול התרומבוליטי בבתי החולים במטופלים עם שבץ.
JAMA. 2013;309(23):2480-2488
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!