ממחקר להערכת התועלת של דנרבציה כלייתית כטיפול ביתר לחץ דם עולה כי הירידה בלחץ הדם קטנה יותר בקליניקה, בהשוואה לירידה שתועדה במחקרים תצפיתיים, ונחשבת הרבה יותר קטנה כאשר הלחץ הדם הסיסטולי נבחן באמצעות ניטור אמבולטורי של לחץ הדם.

למעשה, כאשר לחץ הדם נבחן על-פי ABPM (Ambulatory Blood Pressure Monitoring), הירידה בלחץ הדם עמדה על שליש מזו שנצפתה כאשר נבחנה במרפאה. בממוצע, כאשר הירידה בלחץ הדם נקבעה לפי מדידות במרפאה, היא עמדה על 17.6 מ”מ כספית לאחר שישה חודשים מדנרבציה כלייתית, אך הירידה עמדה על 5.9 מ”מ כספית בלבד כאשר נבחנה לפי ניטור אמבולטורי של לחץ הדם במהלך 24 שעות.

מהתוצאות עולה כי מדידות במרפאה הן נמוכות יותר מהמדידות שתועדו במחקר SYMPLICITY HTN-2, אך עדיין בטווח דומה. אך במחקר SYMPLICITY היו זמינות מעט מאוד תוצאות ממדידות אמבולטוריות במהלך 24 שעות, וגם כאשר נערכו מדידות אלו, הירידה עמדה על שליש בלבד מהמדידות במרפאה. המחקר הנוכחי כולל את האוסף הגדול ביותר של מדידות אמבולטוריות של לחץ הדם והתוצאות בניטור ABPM אינן מרשימות.

ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס European Society of Hypertension ומבוססים על עשר מרפאות אירופאיות לטיפול ביתר לחץ דם במערך ENCORED (European Network Coordinating Research on Renal Denervation). בסך הכל, 109 חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול טופלו בדנרבציה כלייתית במרפאות יתר לחץ דם בבלגיה, צרפת, צ’כיה, נורבגיה, בריטניה, שוויץ ושבדיה.

בתחילת המחקר, לחץ הדם הסיסטולי עמד על 175 מ”מ כספית, ולחץ הדם במהלך ניטור אמבולטורי במהלך 24 שעות עמד על 157 מ”מ כספית. לאחר שישה חודשים, לחץ הדם במרפאה ולחץ הדם בניטור אמבולטורי ירד ב-17.6 מ”מ כספית וב-5.9 מ”מ כספית, בהתאמה (p<0.03).

לשם השוואה, במחקר Syst-Eur, מבוקר-פלסבו בקשישים עם יתר לחץ דם סיסטולי מבודד, הירידה בלחץ הדם הסיסטולי בניטור אמבולטורי במשך 24 שעות  עם דנרבציה כלייתית בעשרה מרכזים רפואיים היה גדול יותר ב-3.9 מ”מ כספית בלבד, בהשוואה לירידה שתועדה בקבוצת הפלסבו.

החוקרים סבורים כי דנרבציה כלייתית צריכה לשמש בעיקר במחקרים ולשמור אותה רק כמוצא אחרון לחולים עם יתר לחץ דם עמיד אמיתי, לאחר כשלון כל הניסיונות להפחתת לחץ הדם במרכזי מומחים.

מהסקירה עלה עוד כי ישנה שונות גדולה מאוד בתגובה לדנרבציה כלייתית. למעשה, בחלק משמעותי מהחולים שטופלו בדנרבציה כלייתית לא חל שינוי בלחץ הדם כלל, או אף חלה עליה בלחץ הדם הסיסטולי לאחר הפרוצדורה. כאשר המדידה נערכה במרפאה, ב-23% מהחולים לאחר דנרבציה כלייתית לא חל שינוי בלחץ הדם או שלחץ הדם הסיסטולי היה גבוה יותר שישה חודשים לאחר הפרוצדורה. כאשר התבססו על מדידות ABPM, שיעור זה עלה ל-35%, בעוד שהתוצאות היו הרבה יותר עקביות בקבוצת הטיפול הפעיל במחקר Syst-Eur.

בסיכומו של דבר, ממצאי המחקר הנוכחי מעידים על תרומה חשובה של פלסבו. ייתכן כי יש כאלו שיגיבו באמת לטיפול, וזוהתה ירידה משמעותית בלחץ הדם בחלק מהחולים, אך לא ניתן לנבא אילו חולים צפויים להגיב לטיפול. במידה והטכניקה הנ”ל תהפוך נפוצה, אזי יש לזהות גורמים נוספים המנבאים את הצלחת הטיפול.

מתוך כנס European Society of Hypertension

לידיעה במדסקייפ