קרדיולוגיה

מעכבי כולין אסטראז קשורים לירידה בסיכון לאוטם שריר הלב ולתמותה בחולי אלצהיימר ( European Heart Journal )

השימוש במעכבי האנזים כולין אסטראז (ChEIs) מביא להורדת הסיכון לאוטם שריר הלב ולתמותה ב-35%, במטופלים הסובלים ממחלת האלצהיימר (AD), כך לפי ממצאיו של מחקר חדש.

מעכבי כולין אסטראז משמשים לטיפול סימפטומטי במחלת האלצהיימר. לדברי החוקרים, לתרופה תכונות נוגדות דלקת והשפעה וגוטונית, תכונות שעשויות להשיא תועלת גם בטיפול במחלות קרדיווסקולריות. מטרתם היתה לבדוק את ההשפעה של הטיפול ב- ChEIs על הסיכון, בהמשך, לאוטם שריר הלב (MI) ולתמותה.

עוקבת המחקר כללה כ-7070 משתתפים שגילם הממוצע היה 79 , משוודיה שאובחנו עם מחלת אלצהיימר או עם דמנציה ואלצהיימר משנת 2007. מקרי המוות ואוטם שריר הלב נבחנו באמצעות מרשמי מידע לאומיים.

במשך זמן מעקב ממוצע של כ-500 ימים, 831 מהמשתתפים סבלו מ-MI או מתו. לאחר שערכו התאמות לגורמים ערפלנים, מצאו החוקרים כי המטופלים שטופלו עם ChEIs היו בסיכון נמוך ב-34% ל-MI או לתמותה במהלך תקופת המעקב, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופה (יחס הסיכונים עמד על 0.66 , עם CI 95%, 0.560.78).

מטופלים שנטלו את המינונים הגבוהים ביותר המומלצים של ChEIs (של התרופות donepezil , rivastigmine ו-galantamine) היו בסיכון נמוך יותר לפתח אוטם שריר הלב ( יחס סיכון של 0.35, 95% CI: 0.190.64) ולמוות (יחס סיכון של 0.54, 95% CI: 0.430.67), בהשוואה למטופלים שלא נטלו את התרופה מעולם.

החוקרים מסכמים כי מעכבי האנזים כולין אסטראז נקשרו לירידה בסיכון לאוטם שריר הלב ולתמותה בחולים מבוגרים עם אלצהיימר או עם דמנציה מאלצהיימר, כשהירידה בסיכון היתה עקבית עם העלייה במינוני התרופה שניטלו.

לתקציר המחקר

  Eur Heart J 2013

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה