קרדיולוגיה

גורמי סיכון מסייעים בזיהוי החולים שאינם נדרשים לאנגיוגרפיה (מתוך הכנס השנתי מטעם American Association for Thoracic Surgery)

חוקרים פיתחו מודל חדש, המיועד לשימוש לצד מיטת החולה, להערכת גורמי סיכון למחלת לב כלילית בחולים העוברים ניתוח לבבי שאינו מערב את העורקים הכליליים, במטרה לסייע לרופאים לזהות טוב יותר את החולים בסיכון נמוך למחלת עורקים כלילית , שעל-כן ייתכן ואינם נדרשים לבדיקת סקירה המבוססת על צנתור של העורקים הכליליים.

החוקרים מדגישים כי מודלים לניבוי סיכון אינם מהווים תחליף לשיקול דעת קליני, ומסבירים כי גישה לזיהוי החולים בהם הסיכוי לתועלת של אנגיוגרפיה כלילית הוא נמוך יותר עשויה לצמצם את התחלואה על-רקע הפרוצדורה, תוך חסכון משמעותי בעלויות הרפואיות.

במסגרת המחקר סקרו החוקרים למעלה מ-5,000 חולים שעברו ניתוח לבבי (ניתוח מסתם אאורטלי, ניתוח מסתם מיטראלי או ניתוח של המחיצה, עם או בלי ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים) וסיכמו כי בהעדר אנגינה, אוטם לבבי קודם או צנתור כלילי, אנגיוגרפיה מזהה מחלת עורקים כלילית משמעותית בשליש מהנבדקים בלבד.

אנגיוגרפיה כלילית בוצעה לפני הניתוח ב-4,611 חולים (86%). גיל המשתתפים הממוצע עמד על 65 שנים ו-63% מהמשתתפים היו גברים.

בהערכת הממצאים, החוקרים מצאו כי בשני-שליש (1,125) מבין 1,692 החולים עם אנגינה, אוטם לבבי קודם, או צנתור כלילי, הייתה עדות למחלת עורקים כלילית משמעותית באנגיוגרפיה (שהוגדרה בנוכחות היצרות של 50% ומעלה של החלל).

הצורך באנגיוגרפיה בחולים במקרים אלו שנוי במחלוקת. רק בשליש (1,104) מבין 3,019 החולים ללא מצבים אלו אובחנה מחלת עורקים כלילית.

במטרה לפתח כלי פשוט לצד מיטת החולה, שעשוי לסייע בהערכה טובה יותר של הסיכון לנוכחות מחלת עורקים כלילית משמעותית, החוקרים התמקדו בחולים עם מחלת עורקים כלילית, ללא גורמי סיכון נוספים.

מההערכה בחולים אלו עלה כי גורמים מנבאים למחלת עורקים כלילית משמעותית כללו גיל מתקדם (יחס סיכויים של 1.4 למשך חמש שנים), מין זכר (יחס סיכויים של 1.9), סוכרת (יחס סיכויים של 2.3) ומחלת כלי דם היקפית (יחס סיכויים של 2.7).

למעשה, בחולים ללא סוכרת ומחלת כלי דם היקפית, הסיכוי למחלת עורקים כלילית היה נמוך פי שלוש (יחס סיכויים של 0.33). בקבוצה זו, גיל הפחית גם כן את הסיכון למחלת עורקים כלילית: בנשים בגילאי 55 שנים ומטה ובגברים בגילאי 45 שנים ומטה הצפי למחלת עורקים כלילית משמעותית היה קטן מ-10%. במחקר הנוכחי, מחלת עורקים כלילית משמעותית זוהתה ב-5% (14 מבין 298 חולים) ו-3% (9 מבין 298 חולים) נדרשו לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה להמליץ על שימוש קליני נרחב במודל זה.

מתוך הכנס השנתי מטעם American Association for Thoracic Surgery

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה