הנחיות חדשות מדגישות כי היפוגליקמיה עשויה להופיע בכל חולי הסוכרת (Diabetes Care)

קבוצת מומחים מטעם ה-ADA (American Diabetes Association) ו-Endocrine Society פרסמו קווים מנחים חדשים במטרה להגדיל את המודעות של רופאים לסכנות של היפוגליקמיה ולסייע להם להגן על המטופלים שלהם הסובלים מסוכרת מפני אירועים של רמות סוכר נמוכות בדם. ההנחיות החדשות פורסמו בכתב העת Diabetes Care.

המסר החשוב ביותר העולה מההנחיות הוא כי על רופאים להבין כי היפוגליקמיה הינה בעיה אמיתית עבור המטופלים שלהם, המלווה בתוצאות שליליות. היפוגליקמיה הוגדרה בנוכחות ערכי סוכר בדם הנמוכים מ-70 מ”ג לד”ל. אירוע של היפוגליקמיה חמורה הוגדר כאירוע שדרש התערבות של פרמדיק או פניה לחדר המיון.

ישנה נטייה של רופאים לפיה הם אינם מבינים כי היפוגליקמיה מהווה סיכון עבור חולים עם סוכרת מסוג 2, המהווים את מרבית החולים הסוכרתיים בארצות הברית. באופן כללי, חולים עם סוכרת מסוג 1 לרוב מצויים בטיפולו של אנדוקרינולוג, לפחות ברמה מסוימת, אך בחולים עם סוכרת מסוג 2 הטיפול ניתן ברובו ע”י רופא המשפחה. כולם יודעים כי היפוגליקמיה נפוצה יותר בחולים עם סוכרת מסוג 1, אך אין ספק כי התופעה רווחת גם בחולים עם סוכרת מסוג 2.

הארגונים החליטו על הקמת צוות מומחים עם ניסיון מגוון בהיבטים שונים של היפוגליקמיה. הם התייחסו לעדויות המצטברות לפיהן חולים עם סוכרת מסוג 2 פגיעים במיוחד לסיבוכים הכרוכים בהיפוגליקמיה.

במהלך העשור האחרון, שלושה מחקרים גדולים בחנו את ההשפעות של הפחתת רמות הסוכר בדם על אירועים קרדיווסקולאריים מחקר ACCORD (Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes), ADVANCE (Action in Diabetes and Vascular Disease: Preterax and Diamicron MR Controlled Evaluation) ומחקר VADT (Veterans Affairs Diabetes Trial). המחקרים מצאו כי אירוע של היפוגליקמיה חמורה לווה בסיכון מוגבר לתמותה בעתיד.

אין ספק כי ישנם סיכונים להיפוגליקמיה, כאשר החולים רועדים ומזיעים, מבולבלים וחשים אי-נוחות, אך חשוב מכך, היפוגליקמיה עשויה לפגוע ביכולתם לבצע משימות באותו רגע, דוגמת נהיגה. כאשר החולים מאבדים הכרתם הם ללא ספק בסיכון לתאונות, וזהו חשש אמיתי של היפוגליקמיה. בנוסף, ישנם מקרי תמותה עקב היפוגליקמיה, אם כי קשה לפרט על היקף התופעה. הסיכון להיפוגליקמיה גם שונה בחולים שונים, ועל-כן הטיפול בחולי סוכרת מהווה אתגר.

המאמר מתאר את הקושי בטיפול בסוכרת. על רופאים להבטיח כי עושים כל שביכולתם לפתח משטר טיפול שיוביל לאיזון של רמות הסוכר תוך צמצום הסיבוכים לצד הגנה מפני היפוגליקמיה. לעיתים יש להעריך באופן פרטני את המאזן שבין איזון טוב של רמות הסוכר בדם, אל מול הסיכון להיפוגליקמיה.

צוות המומחים פיתח שני כלים הצפויים לסייע לרופאים בטיפול בחולי סוכרת. האחד, שאלון שניתן לחלק בחדרי ההמתנה שיסייע להבין אם החולים סובלים מאירועי היפוגליקמיה. שאלון Hypoglycemia Patient Questionnaire כולל שאלות שנועדו להבין עד כמה מזהים החולים תסמינים של ערכי סוכר נמוכים, כמה פעמים בשבוע נמדדים ערכי סוכר נמוכים מ-70 מ”ג לד”ל, כמה פעמים סובלים מאירוע חמור של היפוגליקמיה הדורש סיוע של אדם אחר, האם בודקים את רמות הסוכר לפני נהיגה, והאם בן-זוג, קרוב משפחה או אדם אחר הקרוב להם יודע כיצד להשתמש בגלוקגון.

הכלי השני הוא רשימה המיועדת לרופאים, לשימוש במהלך הביקור במרפאה, המסייעת להם להבטיח כי עברו על כל האפשרויות התורמות להיפוגליקמיה. רשימת Hypoglycemia Provider Checklist כוללת שאלות בנוגע להערכת השאלון המופיע לעיל, דיון בנוגע לגישות למניעת אירועי היפוגליקמיה, שינויים תרופתיים הולמים, מתן גלוקגון והמלצה לנשיאת חטיף או טבליות סוכר או מקור אחר ל-15 גרם פחמימות במקרים של אירועי היפוגליקמיה.

על חולי סוכרת לשאת עימם את מד הסוכר כך שיוכלו לבדוק את רמות הסוכר בדמם במקרים של תחושה חריגה או שחשים כי עשויים לסבול מהיפוגליקמיה, וכן מומלץ לשאת פחמימות. על הרופאים להזכיר למטופליהם כי עליהם לשאת עימם פריטים אלו.

Diabetes Care. Published online April 15, 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה