במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת ותסמונת כלילית חדה, שטופלו קודם לכן בקלופידוגרל ועברו צנתור כלילי, טיפול ב- Ticagrelor (ברילינטה) הביא לעיכוב משמעותי יותר של פעילות הטסיות, בהשוואה ל-Prasugrel (אפיאנט).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת השערה לפיה Prasugrel עשוי לשמש כטיפול המועדף בחולים עם סוכרת ותסמונת כלילית חדה, לאחר צנתור כלילי. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות את הפעילות הפרמקודינאמית של Ticagrelor בהשוואה ל-Prasugrel.
החוקרים ערכי מחקר פרוספקטיבי, במרכז-יחיד, שכלל 30 חולי סוכרת עם תסמונת כלילית חדה, שטופלו קודם לכן בקלופידוגרל וחולקו באקראי לטיפול ב- Ticagrelor במינון 90 מ”ג, פעמיים ביום, או Prasugrel במינון 10 מ”ג, פעם ביום, למשך 15 ימים.
החוקרים התבססו על מבחן תפקוד VerifyNow P2Y12 להערכת תגובתיות הטסיות (מבחן המודד יחידות PRU, קיצור של P2Y12 Reaction Units).
מהתוצאות עולה כי תגובתיות הטסיות הייתה נמוכה יותר משמעותית לאחר טיפול ב- Ticagrelor (45.2 PRU) בהשוואה ל-Prasugrel (80.8 PRU), עם הבדל בממוצע הריבועים הפחותים של 35.6 PRU– (p=0.001). שיעורי תגובתיות טסיות גבוהה עמדו על 0% עם Ticagrelor ו-3.3% עם Prasugrel (p=1.0).
החוקרים מסכמים וכותבים כי שני מעכבי פעילות הטסיות נמצאו יעילים בטיפול בתגובתיות טסיות גבוהה, אך בחולים עם סוכרת ותסמונת כלילית חדה שטופלו קודם לכן בקלופידוגרל ועברו צנתור כלילי, Ticagrelor הביא לעיכוב משמעותי יותר של פעילות הטסיות.
Diabetes Care. 2013 Mar 14
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!