קרדיולוגיה

השוואה בין בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה ובין צילום חזה להכוונת הכנסת צנתר ורידי מרכזי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה- American Institute of Ultrasound in Medicine)

מנתונים מוקדמים של שני מחקרים הנערכים בימים אלו עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה עשויה לשמש כתחליף לצילום חזה לאישור מיקום צנתר ורידי מרכזי. היכולת לזהות סיבוכים הקשורים במיקום הצנתר באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד לא נקבעה עד כה, אך משני המחקרים שהוצגו בכנס השנתי מטעם ה-American Institute of Ultrasound in Medicine עולות תוצאות מבטיחות.

במחקר הראשון התמקדו החוקרים בשאלת הכנסת צנתר מרכזי, כאשר ההשערה הייתה כי במידה והצנתר מוכנס היטב, אזי ניתן יהיה לראות שטף סיליין בבדיקת אולטרה-סאונד עם הצללה בפרוזדור הימני והחדר הימני עם מעבר הסיליין דרכם.

להשוואת אקו-לב דרך בית החזה לצד מיטת החולה אל מול צילום חזה, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 28 חולים שעברו הכנסת צנתר בתנאי טיפול נמרץ. בדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת החולה בוצעה ב-20 חולים עם הכנסת הצנתר וב-8 חולים בוצעה הבדיקה תוך 24 שעות מהכנסתו.

באמצעות 10 מ”ל של סיליין, תוצאות בדיקת האולטרה-סאונד עלו בקנה אחד בכל המקרים עם הממצאים בצילום חזה. גם בנוכחות צנתר שוואן-גנץ (חולה אחד) או קוצב לב (חולה אחד), הטורבולנטיות של זרימת הסיליין הודגמה בבירור.

במחקר השני, הקרוי SECLiP (Sonographic Evaluation of Central Line Placement), התבססו החוקרים על מתודולוגיה דומה להערכת שאלות נוספות: האם ניתן לאשר את מיקום הצנתר? מה בנוגע לסיבוכים? מה באשר לזמן הנדרש?

החוקרים מסבירים כי היתרונות של בדיקת אולטרה-סאונד נעוצות בכך שמאפשר הערכה של סיבוכים, מאפשר לזהות חזה-אוויר עם רגישות של עד 95% בחולה השוכב על גבו, ואינו כרוך בחשיפה לקרינה.

עם אולטרה-סאונד, הערכת מיקום נכון דרשה פחות משניה לזיהוי שטף הסיליין, במידה ונדרש זמן ארוך יותר, אזי ככל הנראה המיקום היה פרוקסימאלי מדי, במידה וניתן לראות את קצה הצנתר בפרוזדור אזי התשובה ברורה.

החוקרים בחנו גם עדויות למיקום שגוי או נדידה לצד השני בהדמיות של ורידים מרכזיים והדגימו את הריאות במטרה לזהות גלישה לריאה. התוצאות במקרים אלו היו טובות עם הדמיות אולטרה-סאונד, אם כי לא מושלמות. הבדיקה זיהתה שני צנתרים שלא מוקמו היטב, בעוד שצילום חזה זיהה חמישה צנתרים שלא מוקמו היטב (שיעורי הסכמה של 91%). לא זוהו מקרים של חזה אוויר באף אחת משיטות ההדמיה.

הבדל משמעותי יותר נגע לזמן הנדרש, עם הבדל של 17 דקות בין בדיקת אולטרה-סאונד וצילום רנטגן, הבדל העשוי להביא לשימוש מהיר יותר בצנתרים המרכזיים למתן נוזלים, אנטיביוטיות ותכשירים וזופרסורים בחולים שאינם יציבים.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה- American Institute of Ultrasound in Medicine

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה