קרדיולוגיה

תוצאות מבטיחות ל-Degarelix בטיפול בסרטן ערמונית (כנס השנתי ה-28 מטעם ה-European Association of Urology)

בחולים עם סרטן ערמונית ומחלת לב וכלי דם, טיפול ב- Degarelixמלווה בשיעור נמוך יותר של תופעות לוואי ושיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה, בהשוואה לטיפול באגוניסטים של LHRH (Luteinizing Hormone Releasing Hormone), כך עולה מסקירה חדשה שהוצגה במהלך הכנס השנתי ה-28 מטעם ה-European Association of Urology.

החוקרים טוענים כי לאור הרעילות של טיפול כרוני באגוניסטים, מדובר בתוצאות חשובות מאוד. מנהל התרופות והמזון האמריקאי חייב הוספת אזהרת בטיחות קרדיווסקולארית לאגוניסטים של LHRH בשנת 2010. Degarelix הוא אנטגוניסט ל-GnRH (Gonadotropin Releasing Hormone) ועשוי להשפיע באופן שונה על המערכת הקרדיווסקולארית בשל מנגנון פעולה שונה.

החוקרים אספו נתונים משישה מחקרים פרוספקטיביים בשלב 3, שערכו השוואה בין מינונים שונים של Degarelix עם אגוניסטים של LHRH (Leuprolide או Goserelin). הסקירה כללה 2,328 חולים. מחצית מהמחקרים ארכו 12 חודשים ויתר המחקרים ארכו שלושה חודשים.

החוקרים מצאו כי הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים חמורים או תמותה מכל-סיבה היה נמוך יותר משמעותית עם Degarelix, בהשוואה לאגוניסטים ל-LHRH (P=0.0383). הסיכון היה נמוך יותר משמעותית בתת-קבוצה של חולים עם מחלה קרדיווסקולארית (P=0.0066).

לאחר תקנון למשתנים הנפוצים ביותר המשפיעים על הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים חמורים או תמותה, טיפול ב- Degarelix לווה בירידה של למעלה מ-50% בסיכון בהשוואה לגברים עם מחלה קרדיווסקולארית בסיסית (יחס סיכון של 0.414, p=0.0040).

לאחר 12 חודשי טיפול בלבד, שיעור נמוך יותר של חולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת המטופלים באגוניסטים של LHRH אובחנו עם אירועים קרדיווסקולאריים או תמותה. בגברים הנדרשים לטיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy), בעיקר אלו עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, ייתכן כי קיים סיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם עם Degarelix, בהשוואה לאגוניסטים של LHRH.

מניתוח נפרד של הנתונים עלה כי חלה ירידה משמעותית בסיכון לסיבוכים בדרכי השתן (p<0.0001), סימנים ותסמינים במפרקים (p=0.0116) ובסיכוי לשברים (p=0.0234), עדות לתגובה קלינית טובה יותר.

הן במטופלים ב-Degarelix והן במטופלים באגוניסטים ל-LHRH זוהה דיכוי משמעותי וממושך ברמות טסטוסטרון ו-PSA (Prostate Specific Antigen) לאחר 28 ימים. עם זאת, ב-21%-23% מהחולים עם רמות PSA בסיסיות של מעל 50 ננוגרם למ”ל, Degarelix לווה בהישרדות טובה יותר ללא התקדמות בריכוז PSA.

למרות שזוהו שינויים מתחילת המחקר ברמות פוספטזה בסיסית בשתי הקבוצות, זוהה דיכוי גדול יותר משמעותית בקבוצת המטופלים ב- Degarelix, בהשוואה לקבוצת המטופלים באגוניסטים ל-LHRH.

שיעורי ההישרדות הכוללים היו דומים בשתי הקבוצות, אם כי עם יתרון סטטיסטי בקרב מטופלים ב- Degarelix (98.3% לעומת 96.7%, p=0.0329).

כנס השנתי ה-28 מטעם ה-European Association of Urology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה